266
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לפי זה מובן מדוע לאחר שאמר בלעם ש,ראויים הם לברכה" ,כי לא נחש ביעקב", הוא הוסיף והדגיש, שהקללה אינה יכולה לשלוט בישראל, לא מפני שהוא (בלעם) בדרגה נמוכה, מנחש וקוסם, והם ,לא נחש", אלא מצד עצם מעלת ישראל, שחיבתם תתגלה כאשר ,מחיצתן לפנים ממלאכי השרת"**.
ז. ההסבר לציטוט ,והו עיניך" ולדברי רש"י ,שהן ששבין..."
אך מתעוררת השאלה:
א) במתן תורה אנו מוצאים שישראל אמרו למשה ,,דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר אלוקים עמנו פן נמות", ואכן כך. היה, ,ויעמוד העם מרחוק"*. וכיצד ייתכן כעת, שישראל ירצו ללמוד ,,תורה מפיו" של הקדוש-ברוךהוא?
ב) אף אם אכן תהיה עת נוספת כבמתן תורה - מדוע היא שוללת את ,ארה לי" יותר מזמן מתן תורה?
לפיכך אומר רש" א) ,זהו
שנאמר** והיו עיניך רואות את מוריך" - נאמר במפורש בתורה שהקדושברוך-הוא יהיה ,מוריך" של ישראל, באופן של ,והיו עיניך רואות"יי. ב) ,שהן יושבין לפניו" - לא תהיה זו תופעה חד-פעמית, ולזמן קצר, אלא באופן של ,יושבין" - בקביעות?, כפי שכבר פירש רש"י* ,,אין תשב אלא לשון עכבה".
ח. הצורך בשני הפירושים, והסדר ביניהס
אך מתעוררת השאלה: בכל זאת זהו ענין שיהיה לעתיד, וכיצד הוא גורם
לכך שעתה אי אפשר לבצע את ,ארה ליל
לכן מביא רש"י ,,דבר אחר", שלפיו
הערות
- 1. מדברים במעלתם של ישראל (ראה בפנים סי"א) - כי לשון ,יאמר" אינו מדגיש הפועל, המדבר, כ"א הנפעל: יאמר לישראל.
- 8. ויש להוסיף בזה שאצל בלעם הי' מעלה מיוחדת בזה שבנ"י ,מחיצתן לפנים (אפילו) ממלאכי השרת" - ע"פ פרש"י ר"פ ויקרא ,לשון שמלאכי השרת משתמשין בו. אבל לנביאי האומות (הם למטה ממלאכי השרת) כו' בלשון ארעי וטומאה שנאמר ויקר אלקים אל בלעם".
- 9. יתרו כ, טז. שם, יח.
- 4. בלק א שיחות 9
- 0. ונראה שצ"ל כבדפוס א' וב' וכו"כ כת"י רש"י ,שנאמר" במקום ,וזהו שנאמר".
- 1. ולכן הביא רש"י רק פסוק זה ולא הפסוק הראשון שהובא במדרש וגם לא הכתוב (ישעי' מ, ה) ,ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר" - כי דוקא בפסוק זה מפורש שהקב"ה יהי ,,מוריך".
- 2. ועפ"ז יובן גם הלשון ,והם ישאלו להם מה פעל אל" ולא מה הורה וכיו"ב כנ"ל הערה 21 - כי מעלתם למעלה אינה מספיקה באמירת בלעם לבלק שמשו"ז אא"פ לקללם, כ"א דוקא עי"ז שמעלתם למעלה פועלת למטה, שלכן מלאכים ישאלו מה פעל הקב"ה למטה. ולהעיר גם מפ"מ לירושלמי שם (ד"ה ואומרין להם).
- 3. תזריע יב, ד. ובפרש"י פרשתנו כב, ח: וישבו ,,לשון עכבה".
- 4. ובפרט ש,יושבין לפניו" הוא לא רק יתור לשון (שהי' אפ"ל ,,שהן לומדים תורה מפיו") אלא שגם תמוה, דלכאורה ,לפניו" צ"ל ,,עומדים ולומדים תורה מפיו" של הקב"ה (ולהעיר מבהעלותך. ט, ח ,עמדו ואשמעה"). ועכצ"ל שהכוונה להדגיש שיהי' בקביעות כבפנים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.