265
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי קמוצה מורה על תקופה מסויימת - וכיון שמדובר כאן על חיבת ישראל, מובן שמדובר על תקופה שכבר ראו בה את חיבת ה' לישראל.
וזאת יודע גם בן חמש למקרא, שחיבת ה' לישראל היתה גלויה בזמן מתן תורה, שאז נאמר": ,והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ", וכפי שמפרש רש"י: ,,אוצר חביב... כן אתם תהיו לי סגולה משאר אומות ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם ומה יש לי עוד שתהא חבתם נכרת כי לי כל הארץ והם בעיני ולפני לכלום".
והן הנאמר ,,כעת יאמר ליעקב", שה,,עת" שלעתיד תהיה כעת הידועה, כזמן מתן תורה - מובן, שבדיוק כשם שבמתן תורה למדו ישראל תורה מהקדוש-ברוך-הוא בעצמו, ושמעו ממנו את עשרת הדברות, כך ,עתיד להיות", שילמדו ,תורה מפיו" של הקדוש-ברוך-הוא'*.
וכיון שחיבה בגלוי מתבטאת בהשוואה לאחרים, שדוקא לגביהם ,חיבתן ניכרת", מובן, שכשמדובר על לימוד התורה, שלאומות העולם אין
בלק א
שום קשר לכך, צריך לומר שגילוי החיבה בענין זה הוא בהשוואה ל,מלאכי השרת"?:, אפילו בהשוואה למלאכים שענינם ,,לשרת" כביכול את הקדוש-ברוך-הוא.
(לא רק בהשוואה למלאכים בדרגת ביצוע שליחות ה' למטה, כפי שכבר למדנו על המלאכים שבאו לאברהם כדי למלא שליחויות - אחד לבשר את שרה ואחד להפוך את סדום ואחד לרפאות את אברהם שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות - ובדומה להגר* וכדומה*, אלא גם בהשוואה למלאכים המשרתים למעלה, כביכול, את הקדוש-ברוך-הוא).
כלומר, גם ביחס למלאכי השרת תהא החיבה לישראל ניכרת%, בלומדם תורה מפיו של הקדוש-ברוך-הוא - ,והם ישאלו להם מה פעל א-ל*:.
הערות
- 9. ראה מירא דכיא בפרש"י.
- 2. ומ"ש ברא"ם שהוא כ"ף הדמיון שמדמה זמן א' להשני - צ"ע, שהרי נאמר בקמ"ץ, והרא"ם לשיטתו אזיל בפירושו לוירא יח, יוד. אבל ראה מירא דכיא שם. וגם בגו"א עה"פ כאן שכתב שהכ"ף הוא כ"ף הדמיון אינו מפרש כן מצד הדמיון דומן א' להשני, אלא על הזמן שנאמר בהמשך הכתוב.
- 0. יתרו יט, ה.
- 1. להעיר מהתניא פל"ו.
- 5. שיחות
- 2. הלשון ,מלאכי השרת" הובא גם בפרש"י וירא יח, ט. תולדות כז, א. יתרו ח, טו. תשא לג, ז. ר"פ ויקרא. ועוד.
- 3. וירא יח, ב.
- 4. לך טז, ז ואילך.
- 5. ,מלאך ה' בדרך לשטן" - לבלעם - דפרשתנו כב, כב ואילך. מלאכים ממש דר"פ וישלח. ועוד.
- 6. עפמ"ש בפרש"י תשא שם ,והי" כל מבקש ה' אפילו מלאכי השרת כשהיו שואלים מקום שכינה כו' אומרים להם הרי הוא באהלו של משה" - יומתק הלשון בפרש"י ,,בעת הזאת", שלא קאי רק על זמן מ"ת אלא על כל זמן היות ישראל במדבר, ו,עוד עתיד להיות עת כעת הזאת אשר תתגלה חבתן לעין כל", שגם אוה"ע ידעו ויבינו חבתן זו.
- 7. לכאורה יש להקשות למה נאמר בכתוב ,בעת יאמר" ולא ישאלו (כבפרש"י) וכיו"ב? וי"ל שגם מזה הכרח להפירוש שכל הכתובים האלה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.