263

ויותר מכך, הרמב"ן מביא בפירושו על הפסוק רק את פירושו השני של רש"י5'.

ג) מדברי רש"י ,,דבר אחר יאמר ליעקב אינו לשון עתיד אלא לשון הווה" מובן, שאפשר לפרש את המילה ,יאמר" גם בלשון הווה, כפי שמסביר רש"י כבר לפני כן*!, כיון שזהו ,,דבר ההווה תמיד" - ,,בכל עת". גם את הביטוי ,כעת" אפשר לבאר לפי הפירוש השני, כפי שמסבירים המפרשים"י, שמשמעות המילה ,כעת" היא: כאשר מגיע הזמן שצריך לדעת משהו, אז ,נמסר להם על-פי נביאיהם...".

ג. הקשר בין שני חלקי הפסוק לפי הגמרא, והשאלות על כך

לכאורה ניתן היה לתרץ, שהקשר בין שני חלקי הפסוק לפי הפירוש הראשון, הוא כדברי הגמרא*' ,כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה, שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעתפי

בלק א

יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל"20 0

אך אי אפשר לומר שזוהי הכוונה בפירוש רש"י, כי:

א) בדברי רש"י אין אף רמז לכך ש,מחיצתן לפנים ממלאכי השרת" היא תוצאה של ,לא נחש...".

ב) לפי זה לא היה הדבר צריך להיות רק לעתיד לבוא - ,,עוד עתיד להיות עת כעת הוזאת": כיון ש,לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" הוא בהווה, כפירוש = רש"י, צריכה היתה גם התוצאה - ,,יאמר ליעקב..." = להיות באותו זמן, כפי שהיה בשעת מתן תורה, שישראל למדו את עשרת הדברות מפי הקדוש-ברוך-הוא*.

ג) כיצד שייך לכאן הענין ,שהן יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו"\2?

ד דיוקים נוספים בפירוש רש"י כן יש להבין דיוקים נוספים בפירוש רש"י. ומהם: א) בפירוש הראשון - מהי חשיבות הביטוי ,,מלאכי השרת", ולא מלאכים סתם?