254

ובעניננו, כיון שעד למות אהרן (ב,קיץ שעבר עליו") הגנו העננים על בני ישראל מפני חום השמש, הרי לא ,נתחמם... גוף הבריות בחום הקיץ שעבר עליו" - וכיוון שמחמשה עשר באב ואילך אין זריחת השמש בעצמה גדולה כל-כך, לא הזדקקו בני ישראל לענני הכבוד ,לבל יכה בהם שרב ושמש".

כך גם לא היה לבני ישראל צורך כל כך בשאר תפקידי העננים: (א) בכך שענני הכבוד ,היו שפים בכסותם ומהגצים... "<, שהרי אם שם היה קורה מקרה של ,שמלתך... בלתה מעליך", היו יכולים לקנות בגד חדש באחת מערי אומות העולם שבסביבה?; (ב) כן כבר לא היה הכרח להזדקק לנס שענן יורה להם את דרכם, כיוון שהגיעו כבר לסביבה שבה יש דרכים סלולות וכדומה. (ג) וכן לא היה צורך ב,הורג נחשים ועקרבים" בהיותם קרובים למקומות ישובי?.

למרות שהענן צריך היה לכאורה ליישר את ההרים וכו', וכפי שמסביר רש"י על ,הר ההר"? - ,ואף"על-פי שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים, שלושה נשארו בהן... והר נבו לקבורת משה...", שמכך רואים שהענן

חוקת ג

נלווה אל בני ישראל גם לאחר מות אהרן, כאשר הגיעו להר נבו, ששם הסתלק משה.

את זה ניתן להסביר, אם-כי בדוחק, שישור כל ההרים (חוץ מהר נבו) עלידי הענן אינו מכריחנו לומר שהענן הלך לפני ישראל כאשר הגיעו לשם, אלא שדבר זה אירע לפני כן, במהלך ג' ימים שהלך לפניהם", עוד לפני פטירת אהרן, כדי להבטיח את טובתם בעתיד.

לפי זה יובן הסדר שבו מונה רש"י את ההרים שלא יושרו: ,הר סיני .. והר נבו .. והר ההר", בעוד אשר לפי סדר המאורעות היה צריך ,,הר נבו" להיכתב לאחר ,הר ההר" -

אלא שבהתאם לאמור לעיל אפשר להסביר שבהקדמתו את הר נבו לפני הר ההר רומז רש"י לכך, שהשארת הר נבו לא מיושר לקבורת משה לא נעשתה עלדידי הענן בזמן מאוחר יותר - כאשר הגיעו לשם בני ישראל - אלא באותו זמן שבו השאיר את הר ההר לקבורת אהרן.

ג. ההכרח לומר שהעננים ליוו את בנ"י גם לאחר מות אהרן

קיים, הכרח לומר שהעננים המשיכו ללוות את בני ישראל לאחר מות אהרן שכן:

(א) ב,לנחותם הדרך" אין הכוונה,