225

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,דירה לו יתברך בתחתונים"*.

ואפשר לומר, שזוהי הסיבה לכך שהן במתנות כהונה והן במעשר נקבע שיעור מסויים, ואסור לאדם לתת את כל נכסיו, כי ההתקשרות לאלקות בנכסים אלו היא באופן שונה מאשר בחלק שהוא חייב לתת. ולכן חסה התורה על ממונם של ישראל9, כדי שממון זה ,יתברר" ויזדכך באופן המתאים לו.

ח. שלוש הדרגות באחדות ה' בהתאם לשלושת הענינים שלעיל

מעין שלושת הענינים והדרגות הללו - קדשים ממש, רוב ועיקר מתנות כהונה ומעשר, והנכסים שנשארים אצל האדם - ניתן למצוא בדרגות שבאחדות ה הענין של יחוד הו" אחד ממטה למעלה, הוי" אחד ממעלה למטהל"י, איחוד בין ,יחודא עילאה" ל,יחודא תתאה"'".

הענין של הוי' אחד באופן של עליה ממטה למעלה הוא, שגם לאחר התהוות העולמות בטלים העולמות לגמרי בדיוק כלפני התהוותם. כלומר, לאמיתו של דבר, הנבראים אינם מציאות כלל, ומציאותם האמיתית היא כפי שהם למעלה, בעולם האצילות.

מכך נוצרת עבודה רוחנית של פרישה מעניני העולם - חיי הצדיקים ועבודתם?, אשר הם מובדלים מענינים

גשמיים. האופן השני של ,הוי'ה אחד (בדרך המשכה) מלמעלה למטה"" הוא

שהאלקות ,,מתלבשת" בתוך כל דבר. כלומר, העולם הוא מציאות קיימת, אך מציאות זו עצמה היא אלקות. מדרגה זו של יחוד נוצרת עבודה רוחנית של התעסקות בדברים גשמיים, ולא של הינתקות מהם - האדם נהנה מהדבר הגשמי, אך הנאתו היא הנאה אלקית.

אך גם יחוד זה, למרות שהוא עם הדבר הגשמי, ניכר שאלה הם שני דברים שונים שהתאחדו - אלקות והגשמיות,

ואילו מצד האיחוד של יחודא עילאה ויחודא תתאה ניכר שהמציאות הגשמית והעשיה הגשמית, ההנאה, נעשים אלקות.

הערות

  1. 8. ראה גם לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 76 ואילך. ח"כ ע' 335.
  2. 9. ראה רמב"ם סוף הל' ערכין וחרמין (ר"ה כז, א וש"נ). ולהעיר מכש"ט סי' רי"ח. צוואת הריב"ש סי ק"ט. או"ת להה"מ קא, ד. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 245.
  3. 0. להעיר מאוה"ת פרשתנו ע' תרצז ,,אבל קרח רצה שישאר ההבדלה וזהו מחלוקת והבדל שאינה לש"ש שלא יתייחדו זו"נ כו' אבל שמאי והלל מחלוקת לש"ש יחוד זו"נ רק ביחוד זה יש מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע כו'". וראה שם ד"ה להבין בסופו (ע' תשד ואילך).
  4. 1. בהבא לקמן - ראה המשך תרס"ו ס"ע קנג ואילך. ע' רכח. רמב. תורת שלום ע' 51 ואילך.
  5. 5. קרח ה שיחות 6
  6. 4. ואילך (וראה שם ע' 196 ואילך ב' אופנים אלו בעצמות). וראה ד"ה סמוכים לעד פר"ת פ"ב בהגה"ה.
  7. 2. ראה אגה"ק סכ"ז בהביאור.
  8. 3. ואופן זה הוא במדרי' נעלית יותר מאופן הא' (המשך שם ע' רמב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.