220
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שהענינים הגשמיים יימסרו לגמרי לקדוש-ברוך-הוא, כך שיווצר חיבור נצחי בין עליון לתחתון, כאשר דבר גשמי ייעשה קדוש. לגמרי, כשם שקרבנות המוקרבים לה' על המזבח הם קדושים לחלוטין, אך לא מן כל מתנות כהונה, אשר נאכלים (להנאת) הכהנים, וחלק מהם הם חולין.
ג *ש קשר בץ מחלוקת קרח לבין שחרור הרבי הריי"צ בג' תמוז
פרשת קרח נקראת לפעמים בשבוע שחל בו ג' תמוז, או ביום ג' תמוז עצמו - היום שבו שוחרר כ"ק מו"ח אדמו"ר, ממאסר בשנת תרפ"ז'ל.
וכידוע, שהכל בהשגחה פרטית, ובמיוחד לפי דברי ה,של"ה"? שכל המועדים נרמזים בפרשיות התורה
הנקראות בסמוך להם, מובן, שמשמעות יום זה קשורה למשמעות של פרשת קרח.
לפי ההסבר שלעיל על מחלוקת קרח ניתן לכאורה להסביר בפשטות את הקשר ביניהם:
כשם שקרח לא התנגד לעצם ענין הכהונה, להבדלתם של הכהנים מן העם, אלא מחלוקתו היתה, כאמור, על כך שהם משפיעים ומעבירים קדושה זו אל ,כל העדה",
כך גם היה אצל אלו שהרבי סבל
קרח ה
מהם כל כך הרבה התנגדויות ורדיפות: הדבר שהפריע להם, ואשר בגללו הם אסרו אותו, לא היה עצם עבודתו בתורה ובמצוות לעצמו ובעצמו, אלא עבודתו למען ,הרבצת'3 התורה בכל מרחבי מדינתנו", בין כל היהודים אשר חיו אז במדינה ההיא (=רוסיה).
ובדומה לכך היתה משמעות שחרורו בג' תמוז, שהקדוש-ברוך-הוא הוכיח בגלוי לעין כל, שהרבי יכול להמשיך בפעילות הרבצת התורה, כשם שהקדושדברוך-הוא. הסיר וביטל את ערעורו של קרח בכך שהוא ,כותב וחותם לך ומעלה בערכאין" את כהונת אהרן.
אך, לכאורה, אין זה בדומה לאמור לעיל: הרי ג' תמוז לא היה עדיין שחרורו המלא של הרבי, אלא שחרור ממאסר בלבד, שהרי הוא נשלח אז לגלות ל,קאסטראמא", שבה הוא לא יכול היה להמשיך בפעילות הרבצת התורה כראוי, והשחרור המלא התרחש רק מאוחר יותר, בי"ב"י"ג תמוז, אם כי גם אז היו עדיין קשיים, עד ליציאתו מן המדינה ההיא'*.
הכרחי לומר, שהדמיון שבין שחרור הרבי לבין הענין של ,כותב וחותם לך ומעלה בערכאין" כהונת אהרן, קשור לחלק של השחרור והגאולה כפי שהוא היה (בחיצוניות לפחות) מוגבל עדיין
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.