213

202 לקוטי ולדעת החכמים היה המשמר על חמשה שערים מן השבעה"''.

אין מובן: הרמב"ם מתחיל ומתרץ את הסתירה עם המשנה המאוחרת יותר ,שבעה שערים היו בעזרה" עלדידי תירוצו של רבא - שזוהי מחלוקת תנאים (,תנאי היא"), ושהתנא במשנה זז סובר ש,חמשה הוו", והוא מסיים כשיטת אביי, שגם לפי התנא הסובר ש,שבעה שערים היו בעזרה", היתה השמירה רק על ,חמשה שערים (מן השבעה)"?!

הכרחי לומר, שדעת הרמב"ם היא: גם לפי רבא, האומר ,תנאי היא", המחלוקת היא רק לגבי מספר השערים, אך לא לגבי השמירה על השערים: התנא במשנה הראשונה סובר, שהיו רק חמשה שערים, וממילא היתה השמירה ,על חמשה שערי העזרה". ואילו התנא במשנה השניה סובר, ש,שבעה שערים היו בעזרה", אך גם הוא מודה, שהשמירה היתה רק על חמשה שערים, כי ,,תרי מינייהו לא צריכי שימור". ואילו אביי סובר, שאין כלל מחלוקת, וכולם סוברים, ש,שבעה שערים היו בעזרה" ו,תרי מינייהו לא צריכי שימור".

בכך מובן מדוע פוסק הרמב"ם שהשמירה היתה על ,חמשה שערי העזרה .. שהרי הכהנים שומרים...", כתירוצו של אביי, כי גם לפי רבא סובר כך התנא האומר ,שבעה שערים היו בעזרה" - והרמב"ם פוסק

קרח ד

לפי תנא זה (ולא לפי התנא הסובר ,חמשה הוו"), כי זוהי ,דעת רבים", כפי שהוא אומר בפירוש המשניות, כדלעיל.

ג. לשם מה צריך להסביר שיש מחלוקתז

אך ביאור זה תמוה, לכאורה: אם גם לפי רבא אין סתירה בין שני הענינים - (א) ש,שבעה שערים היו בעזרה" וונ) בכל זאת השמירה היא רק ,על חמשה שערי העזרה" - מדוע מוכרח רבא לומר ,תנאי היא" ולהרבות מחלוקת, שהמשנה הראשונה ,חמשה על חמשה שערי העזרה" אינה תואמת את דעת התנא שבמשנה השניה, האומר ,,שבע שערים היו בעזרה" (כפי שאומר. אביי), אלא מוכרח לסבור ש,חמשה הון"?

תמיהה זו בולטת יותר בפירוש המשניות, ששם הוא אומר את שני הענינים ביחד, כדלעיל: (א) התנא של המשנה הראשונה סובר ,.חמשה שערים היו לעזרה", כתירוץ רבא, (ב) גם החכמים האומרים ,שבעה שערים היו בעזרה" סוברים ש,היה המשמר על חמשה שערים מן השבעה" -

ולכאורה: אם גם ,לדעת החכמים היה המשמר על חמשה שערים...", מדוע צריך להסביר את דברי המשנה ,על חמשה שערי העזרה" כמי שסובר ,חמשה שערים היו לעזרה", ולא כדעת החכמים (,דעת רבים") האומרים ש,היה המשמר על חמשה שערים..." -