210

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שקרח נענש הן בשריפה והן בבליעה. בהיותו המקור למחלוקת*, שהוא פיתה את כולם*, כלל גם עונשו באופן גלוי את שני החלקים שבפירוד ובפילוג*.

אילו הוא היה נענש רק באחד הענשים היתה קיימת טענה ,והוא ניצול" - הצלת החלק העליון או התחתון, שבו לא פגע העונש.

לכן קוימו בו שני הענשים ,,שנשרפה נשמתו (עליונים שבו) וגוף קים (תחתונים שבו) ואחר-כך, נתגלגל עד מקום הבלועים ונבלע""*.

יד. ההוראה: אין לבטל המחיצות שקבע ה'

מכל האמור נובעת הוראה לכל הזמנים ובמיוחד לתקופתנו שלנו:

יש הטוענים, שלמען שלום וקירוב לבבות אין צורך להקפיד על המחיצות וההבדלים שקבע הקדוש-ברוך-הוא בעולם - החל מהשמטת המחיצה בין גברים לנשים, עדות בגט וקידושין, צירוף למנין וכדומה, נסיון לערב בדת ובאמונה בין יהודים לבין, להבדיל, גויים, פרצה במחיצה המבדלת בין ישראל לעמים, היל"ת, עלדידי ,גיור" שלא כהלכה, וכדומה.

וממעשה קורח נלמדת ההוראה:

כאשר מבטלים גבולות ש,חלק הקדוש-ברוך-הוא בעולמו", הרי בנוסף לעיקר - שזה להיפך מתורת משה שהיא תורת ה', נחלקו על הקדושברוך-הוא - גם אין מביאים בכך שלום, אלא, להיפך: פירוד לבבות,

בדברים שהם שונים או הפוכים זה מזה, לא ייתכן חיבור, אלא עלדידי מחיצה ביניהם. לדוגמא: קשר בין /,מים" לבין ,אש" אפשרי רק כאשר יש מחיצה (קדרת המים וכדומה) ולא, אין תועלת בחיבור, והוא אף גורם להתבטלות של המציאות האחרת.

רק כאשר מחזקים את המחיצות והגבולות ש,חלק הקדוש-ברוך-הוא בעולמו", וכאשר כל אחד ואחד מתנהגים בהתאם לתפקיד שלשמו ברא הקדוש-ברוך-הוא אותם, אז נוצר שלום, שצריך לשרור, בין הסוגים השונים, כי זהו שלום הבנוי על התורה, אשר ,כל נתיבותיה שלום"*.

על"ידי כך זוכים לתקופה, אשר ,לא יהיה שם... מלחמה ולא קנאה ותחרות *, יבוא משיח שהוא מזרע דוד ושלמה", שעל שלמה נאמר'ל ,הוא יהיה איש מנוחה... ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו", ולמרות שגם אז יהיו

הערות

  1. 4. ראה בחיי פרשתנו טז, לאדלב.
  2. 5. ראה פרש"י ר"פ. וראה תנחומא ז. פרש"י טז, יט.
  3. 6. ועפ"ז יובן מה שלא נזכר קרח בפירוש (בתחלה) ביחד עם השרופים ולא עם הבלועים, כי בכל אחד מהם מתגלה רק פרט א' של המחלוקת.
  4. 7. לשון רש"י סנהדרין קי, א. וראה לשון תנחומא ובמדב"ר (שבהערה 18). וראה של"ה שם.
  5. 5. קרח ג שיחות -
  6. 8. משלי ג, יז.
  7. 9. רמב"ם סוף הלכות מלכים.
  8. 0. ספר המצות להרמב"ם מל"ת שסב. פיה"מ ר"פ חלק יסוד הי"ב. אגרת תימן (ע"פ תנחומא ס"פ תולדות. אגדת בראשית פמ"ד). וראה מפרשי הזהר ח"א (קי, ב). וש"נ.
  9. 1. דה"א כב, ט.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב לקו"ש חי"ח ע' 210

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.