209
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי מגיעים לשלום האמיתי, כאשר כל דרגה משפיעה על זולתה ומשלימה אותה) נוצר פילוג בישראל: עלית העליונים שבעם, וירידת התחתונים? שבעם>.
יב. שריפה ובליעה - פירוד ופילוג
בכך מובן כיצד העונשים של שריפה ובליעה הם מידה כנגד מידה - כנגד חטא המחלוקת, כי שניהם מבטאים את הפילוג והפירוד (עליה וירידה):
על ידי שריפה מתכלים ומסתלקים החלקים הנעלים"? והזכים יותר של החומר הנשרף. ועל ידי בליעה ,וירדו... = חיים שאולה", = יורדים החלקים הפחותים% שאינם יכולים להתעלות על ידי שריפה.
זה מתאים בפשטות, גם להבדלים
קרח ג
שבעונשים ובנענשים*: בשריפה נענשו ,ר"נ איש מקריבי הקטורת", שהיו" ,נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם"*, ,ראשי סנהדראות"'*. ובעונש הבליעה נענשו ,סביב דתן ואבירם", ,כל האדם אשר לקרח", שהיו גם לפני כן אנשים נחותים, כמסופר בתורה אודות חטאיהם, ואף נקראו רשעים.
מסיבה זו מודגש בעונש של ,ירדו חיים שאולה" ענין הבליעה. הכוונה בכך היא גם לניצוץ הקדושה שבדרגות הנמוכות, שעל ידי ביטול המחיצות הוא נבלע בשאול, בשלוש קליפות הטמאות, כידוע" לגבי הניצוצות שבקליפות, שניצוצות קדושה אלו, שמהן חיות הקליפות הטמאות%, הם ,בבחינת בליעה בהם".
יג. קרח נענש הן בשריפה והן בבליעה
לפי זה מובנים גם דברי המדרש,
הערות
- 5. וע"ד שבירת הכלים דתהו, דלהיות שהיו אודות מרובים וכלים מועטים, נסתלקו האורות למעלה והכלים נשברו ונפלו למטה (ראה בארוכה ד"ה אחרי מות תרמ"ט. ובכ"מ). וראה הערה 79.
- 6. ע"פ הנ"ל מובן מאמר המשנה אבות פ"ה מי"ז ד,מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים וכו' זו מחלוקת קרח וכל עדתו", דמפשטות הלשון משמע דהמחלוקת גופא סופה להתקיים (וראה מדרש שמואל לאבות שם).
- 3. - כי כאשר המחלוקת היא לש"ש, אזי מתקיימים ב' הדעות, דמכיון שהמחלוקת הוא מצד זה שכן צ"ל מצד ,,שמים" אז מוכרחות ב' הדיעות, משא"כ כשאינה לש"ש, שנעשה פירוד וביטול ב' הדיעות. וראה לקו"ת שם. יהל אור (להצ"צ) סוף ע' קצ ואילך.
- 4. 7] ראה אגה"ק סט"ו (קכא, ב).
- 8. ראה בארוכה של"ה פרשתנו (שנח, א ואילך) בהפרש דבין ר"נ איש השרופים לבין דתן ואבירם הבלועים.
- 9. בשל"ה שם, דחטאם של ר"נ איש הוא בדוגמת נדב ואביהו, וכן מיתתם הי' ע"י הקטורת כמו נדב ואביהו, וחטא נדב ואביהו הי' דמתו ע"י הקירוב, היינו שהי' בבחי' רצוא בלי שוב, וע"ד כלים דתהו, כמבואר בארוכה ד"ה אחרי מות שם.
- 0. טז, ב.
- 1. תנחומא, ב. פרש"י שם, א ד"ה דתן.
- 2. סה"מז עת"ר ע' קב ואילך. ד"ה זאת תורת הבית תרפ"ט פ"ו. וראה המשך תער"ב פרק שעד. ד"ה ויגדלו הנערים תרס"ה.
- 3. ראה סה"מ עת"ר שם: וכמ"ש במ"א בענין אבק דאשתאר מנורא דהיינו מה שנשרף ונברר ממנו כל חלקי הטוב ונשאר יבש וריקן מטוב והן הגקה"ט. ומ"מ יש בהם קצת טוב כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.