203
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
של לקוטי אחרים. כך, לפי דעתו, צריכה להיות האחדות בין ישראל\?.
והתורה אומרת, שטענתו והתנהגותו של קרח היתה להיפך מן האחדות - מחלוקת, כפי שמתורגמת בתרגום אונקלוס המילה ,ויקח קרח" ,ואתפלג": עד שמכאן נלקחת דוגמא לכלל ענין המחלוקת - ,כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו< שנאמר*< ולא יהיה כקרח וכעדתו".
ולכאורה, כיצד ייתכן שדרישתו לאחדות גרמה למחלוקת, ומחלוקת חמורה כל"כך עד אשר כל מחלוקת בין יהודים קשורה למחלוקת קרח'<?
ה. לכל נברא תפקיד משלו
ההסבר לכך נרמז בתשובת משה רבינו ,,בקר וידע ה'"<, כפי שמוסבר במדרש<, ורש"י מצטט זאת בפירושו על התורה: ,אמר להם משה: גבולות
קרח ג
חלק הקדוש-ברוך-הוא בעולמו, יכולין אתם לערב יום בלילה? זהו שאמר הכתוב? בתחילה: ויהי ערב ויהי בקר ויבדל אלקים בין האור ובין החושך... וכך הבדיל את ישראל מן העכו"ם... וכך הבדיל אהרן, שנאמר: ויבדל אהרן להקדישו בקדש הקדשים<. אם יכולין אתם לעכב< אותה הבדלה שהבדיל הקדוש-ברוך-הוא בין היום ובין הלילה, כך תוכלו לבטל את זו".
ההסבר לכך הוא: ,בעשרה מאמרות" נברא העולם", ולא ,במאמר אחד""*, ולכן הבריאה היא באופן של ,גבולות חלק הקדושברוך-הוא בעולמו" - יש דרגות שונות בין הנבראים'י. לכל נברא יש תכונה שבה הוא נבדל מן האחרים?:.
בדיוק כשם שיש ,גבולות" בזמנים של ,ערב ובקר", שלכל זמן יש תפקיד המיוחד דוקא לו. וכאשר כל אחד
הערות
- 1. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 31 ואילך.
- 2. ובפרט להדיעה שאינה אסמכתא כ"א מן התורה ובמנין הלאוין (ראה סהמ"צ להרמב"ם שורש שמיני, רמב"ן שם ועוד).
- 3. *כ2) יז, ה
- 3. סנהדרין שם. וכ"ה בתנחומא פרשתנו יו"ד. במדב"ר פי"ח, כ. וראה פרש"י טז, ד (תנחומא שם ד'. במדב"ר שם, ו) מפני המחלוקת. פרש"י שם, כז: כמה קשה המחלוקת כו'. ובתנחומא שם ד (ובמדב"ר שם, ה): שהיו שכנים לקרח בעל המחלוקת. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 107 ואילך, וש"נ.
- 4. להעיר מאבות פ"ה מי"ז: כל מחלוקת כו' שאינה לשם שמים כו' זו מחלורת קרח כו'.
- 5. טו, ה.
- 6. תנחומא פרשתנו ה. במדב"ר שם, ז. וראה תנחומא שם, ג. במדב"ר שם, ד.
- 7. בראשית א, דדה.
- 8. כ"ה בתנחומא. ובבמדב"ר: בקדש קדשים. ובכתוב (דה"א כג, יג) קדש קדשים.
- 9. כ"ה בתנחומא לפנינו. אבל בבמדב"ר שם: לערב.
- 0. ובכל מאמר כמה אותיות ובהן צירופים וחילופים כו' (ראה ח"ב פ"א ופי"ב).
- 30. אבות רפ"ה.
- 1. ראה הפירושים במאמרז"ל הנ"ל הפרדס שער ב' פ"ו. מדרש שמואל (אבות שם) - הובאו ונתבארו בד"ה פדה בשלום תרנ"ט. ד"ה הנ"ל (וד"ה שלום רב) תש"ד.
- 2. והטעם לזה הוא מצד הכוונה דדירה בתחתונים, ודוקא ע"י הריבוי בהבריאה מתגלית אחדותו הפשוטה של הקב"ה. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 439 סעיף ז' ואילך, וש"נ. ובכ"מ. לקמן סעיף ט'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.