202
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
קרח ג
א. הדמזן בין חטא לעונשו - במחלוקת קרח
במחלוקתם על משה ואהרן, נענשו קרח ועדתו בשני עונשים: ,את כל האדם אשר לקרח" ודתן ואבירם נבלעו - ,וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה"', וחמישים ומאתים איש, מקריבי הקטורת, נשרפו?.
ידוע, שהעונשים הבאים מלמעלה הם בדומה לעבירה שעושה האדם, כלשון חז"ל:: במדה שאדם מודד בה מודדים לו. וזאת - לכל הדעות, ואפילו לפי הדעה" ששכר ועונש אינם תוצאה של המצוות והעבירות, אלא ענין סגולי בפני עצמו, ועל-אחת-כמה-וכמה לפי הדעה+. שהשכר והעונש הם תוצאה טבעית של מעשה האדם*.
צריך, אפוא, להבין: מהו הקשר והדמיון שבין העונשים של שריפה והיבלעות באדמה, לבין החטא והפגם של אנשים אלו - מחלוקתם על משה ואהרן%%
ב. שאלות על הביטוי של הקשר הנ"ל
לגבי עונש הבליעה - ,וירדו... חיים שאולה" - ניתן היה להסביר בפשטות ', שכנגד מחלוקת קרח ועדתו על המינויים שמינה משה, באומרם שמשה עשה את כל המעשים מלבו>, וכנגד כוונתם להתנשא על-ידי המחלוקת לכהונה וכדומה, הם הידרדרו עד אשר ,ירדו... חיים שאולה" - שיא של ירידה.
וכן לגבי עונש השריפה:
מפשט הפסוקים מובן", שעונש השריפה בא על הקרבת הקטורת, שקשורה לאש. וכיון שהיתה זו אש זרה"", משום שלא היו כהנים, לכן ,ראש יצא מאת ה' ותאכל...".
אך עדיין לא מובן: הרי את הקטורת ציוה עליהם משה להקריב! אמנם, היה זה כדי לברר בענין ,האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש"'', ,וכולכם אובדים":',
הערות
- 1. טז, לבדלג.
- 2. שם, לה. סוטה ח, ב ואילך. 4 ב' הדיעות הובאו ונתבארו בשל"ה בית אחרון (יב, אחב).
- 6. ראה גם תניא פכ"ד בהגהה. לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 137, וש"נ.
- 66. כן הקשה באברבנאל (השאלה הט"ו) בנוגע לעונש הבליעה. וראה מפרשי התורה כמה ביאורים ע"ד הדרוש כו' והסוד.
- 5. ( ( ( (
- 7. בחיי פרשתנו טז, לה. אמרי נועם (להר"י דילישקאש. קושטא שנת ש'. ירושלים תש"ל) שם. מושב זקנים שם, לב. וראה במדב"ר פי"ח, ד. אברבנאל עה"פ.
- 8. טז, כח ואילך.
- 9. טז, ו"ז (תנחומא ורש"י שם). לה. יז, ה (וראה משכיל לדוד בפרש"י שם). וראה אברבנאל שם,
- 0. ע"ד בשמיני (יוד, א) בחטא נדב ואביהו. וראה תנחומא פרשתנו ה. פרש"י שם, ו: ,שבו נשרפו כו'".
- 1. טז, ז
- 2. תנחומא ופרש"י הנ"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.