186
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כל"כך בפרטים כיצד ומהיכן הרויחו וקנו את הקמח, העצים וכו' - אליה מגיע הכל מן המוכן, ולכן אין היא חשה כל כך את התלות בהשגחת הקב"ה. לכן היא צריכה לתת שיעור גבוה יותר, ,אחד מעשרים וארבעה", כי היא נזקקת לתזכורת גדולה יותר כדי לא לשכוח שהכל בא מהקדוש-ברוך-הוא.
אך הנחתום, איש> שהוא בעל עסק - הוא עושה זאת לצורך פרנסה ובאופן הקשור לקניה ולמכירה ולכל תנאי המסחר האחרים, כדלעיל, והוא רואה
שלח ה
בכך יותר את ענין ההשגחה הפרטית, שהקדוש-ברוך-הוא שולח לו לפרנסתו - לפיכך די לו בשיעור קטן יותר, ,אחד מארבעים ושמונה", כי גם שיעור זה מונע אותו מן הטעות שפרנסתו באה עלדידי פעולותיו ודרכי הטבע.
ועלדידי קיום מצוות חלה זוכים ,להניח ברכה אל ביתך"* - מביאים את ברכת ה' אל כל עניני הבית, שיהיה ניכר שכל עניני הבית מנוהלים כרצון הקדוש-ברוך-הוא, ואז שורה גם ברכה כפשוטה בכל עניני הבית, בבני חיי ומזונא רויחא.
(משיחות ט"ו סיוון וש"פ שלח תשל"ו)
כ69
הערות
- 6. עפ"ז ה"ז מתאים לפי' הספרי, ולפי' השני בפיה"מ להרמב"ם חלה שם בהחילוק דבעה"ב ונחתום, דבעה"ב היינו אשה שעינה רעה ונחתום היינו איש שעינו יפה.
- 2. שיחות
- 7. יחזקאל מד, ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.