182

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1% לקוטי

מדובר מאוחר יותר בפרשת קרח - כיון שגם בפסוק זה'? מפורש שווהי ,לה' תרומה"<. והתורה חוזרת על-כך שוב בביטוי ,,תתנו", למרות שמשמעותו זהה לביטוי ,תרימו", רק ,לפי שלא שמענו...", כפי שמסביר רש"י על הפסוק %.

שלח ה

1 דברי המדרש על הסמיכות בין חלה לעבודה זרה

מיינה של תורה בפירוש רש"י:

נאמר במדרש? ,למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה, לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאילו

ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאילו קיים עבודה זרה". ולכאורה, כלל אין מובן:

מהו הקשר שבין א) מצות חלה, ב) שכרוכה בפעולה פשוטה שיהודי עושה בעיסה, לבין א) ביטול עבודה זרה, ב) שהיא יסוד האמונה ויסוד כל התורה כולה?

כן אין מובן, מדוע נאמרו הביטויים ,כל המקיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודה זרה, וכל המבטל מצוות חלה כאילו קיים< עבודה זרה", שמהם נראה שמדובר על עבודה זרה שכבר קיימת קודם לכן, ועל ידי קיום מצוות חלה מבטלים אותה, ועלזידי ביטול מצוות חלה מקיימים עבודה זרה זו, ולכאורה, גם אם יש בין שני ענינים אלו קשר, צריך היה לומר ,כל המקיים מצוות חלה כאילו כופר בעבודה זרה, וכל המבטל מצוות חלה כאילו מודה (עובד)...", וכדומה.

הערות

  1. 1. הכהן עשה שיתנו כו'), וכן בפיה"מ להרמב"ם חלה שם. וע"פ המבואר בספרי שם מוכח שגם לדעת ר"י בירושלמי שם חילוק השיעורים הוא מצד נתינתה לכהן. וכ"ה לפי' ר"ת דלעיל הערה 5
  2. 3. ראה פרש"י שם יח, ח: כ"ד מתנות כהונה. וראה פרש"י נשא ה, יוד.
  3. 4. ועפ"ז מובן מה שברמב"ם הל' בכורים שם (ה"ב) כתב ,ומדברי סופרים שמפרישין אחד מארבעה ועשרים מן העסה כדי שיהי" בה כדי מתנה לכהן שנאמר תתן לו (שופטים יח, ד - (ולא הביא הכ' דפרשתנו) אף שמדובר שם בתרומה). שבהפסוקים שם מדובר ,וזה יהי' משפט הכהנים גו'" (שם, ג). ובה"א הביא הכתוב דפרשתנו ,ראשית עריסותיכם חלה גו", אף שלדעתו (בסהמ"צ שם שורש יב) אין בזה אלא מצוה אחת (וראה מפרשי סהמ"צ שם). ובפיה"מ שם בפי' הא' (בדפוסים לפנינו) כתב ,,כמו שאמר הש"י תתנו". וברמב"ן שבת שם ,,דכתוב בחלה תרימו תרומה (הכתוב דפרשתנו - כ' (או יט)) פי' ותנתן לכהן". וברשב"א שם ,דכיון דכתיב חלה תרימו תרומה (הכתוב דפרשתנו כ) ותתנו לכהן". ואכ"מ.
  4. 5. ועפ"ז לפרש"י גם הנתינה לכהן אינה מצוה בפ"ע, ושיעור אחר, שהרי לא נאמר שיעור אחר בנתינת תרומת ה' לכהן. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 34 והערה 24. ומ"ש שם בשוה"ג הב' להערה הנ"ל אין הכוונה שהם ב' מצות רק שהם ב' פעולות. ודוגמתו מילה ופריעה (פרש"י ס"פ לך).
  5. 6. וכן מוכח מלשון רש"י בד"ה מראשית ערסתיכם ,,למה נאמר .. לפי שנאמר כו'".
  6. 7. ויק"ר פט"ו, ו.
  7. 8. כ"ה בכמה דפוסים וכת"י דמדרש (קיים, מקיים). ובא' מכת"י ,עובד ע"ז" (ראה ויק"ר הוצאת מרגליות).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.