179

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לפיכך מוסיף רש"י בפירושו ומבהיר, שלמרות ש,לא נאמר בה שיעור - אבל (כיון שהתורה מכנה זאת ,חלה - טורטי"ל לכן) חכמים נתנו שיעור""י.

כלומר, למרות שמשמעות המילה ,חלה" כאן'' היא טורטי"ל סתם, בכל זאת מורה המילה ,חלה" על חשיבות מסויימת שצריכה להיות בחלק הנתרם, שלא יהיה פירורים וכדומה, ולכן קבעו חכמים לחלה שיעור גם בכמות.

ג. ההסבר לפירוש השיעורים על-ידי רש"י

אך אין מספיק לומר רק שחכמים קבעו שיעור, שהרי ל,חלה - טורטי"ל" כשלעצמה אין שיעור (יש חלות בגדלים שונים), וניתן היה לחשוב שחכמים קבעו שיעור לגודלה של ,חלה" זו כשלעצמה, כפי שנקבע מן התורה לגבי ,,חלה" של הקרבנות''.

לפיכך מבהיר רש"י, שכאן אין הדבר כך - חכמים קבעו שיעור יחסי לעיסה: ,לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה ולנחתום אחד מארבעים ושמונה"**'.

וכיוון שקביעת השיעור עלדידי החכמים אינה ענין בפני עצמו, אלא ענין הקשור ללשון הפסוק ,,חלה", מובן מדוע אין צריך רש"י להסביר את הטעם להבדל בין השיעורים השונים של ,בעל הבית" ושל ,נחתום", כי הדבר מובן מעצמו לפי פשוטו של מקרא:

החלות שאופה בעל הבית - שאינו אומן - הן גדולות יותר, ומיועדות כולן לאכילתו ולאכילת בני ביתו, ולכן גם הגודל של החלה שלו לכהן רב יותר - אחד מעשרים וארבעה. לעומת זאת חלותיו של הנחתום מיועדות לסוגים

הערות

  1. 1. חלה היא עוגה וחררה ואין שם הפרשה כלל וחלה תרימו תרומה כתיב והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה כו' ופושטו כעין חררה מדקרי ליה קרא חלה כו' (ולא כדעת הרמב"ם (הלכות בכורים פ"ה הי"א) והרמב"ן (הל' חלה) או"ז (ח"א סי' רכה) ועוד, שמברכין להפריש חלה (וראה דרישה יו"ד סי' שכח סק"ב. ביאור הגר"א שם סק"ב)).
  2. 2. כן להעיר אשר י"א דתיבת ,חלה" קאי על ,עריסתכם" דלפנ"ז - האריך בזה בס' הכתב והקבלה כאן.
  3. 0. וי"ל שעד"ז הוא בתרומה וראשית הגז (כנ"ל הערה 8) שהוסיף ,אבל רבותינו נתנו בה שיעור", שהוא לפי שנאמר בכתוב לפנ"ז ,וזה יהי' משפט הכהנים גו' ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה" - דברים חשובים ומסויימים. ועוד ועיקר: הרי כל זה בא בהמשך למש"נ לפנ"ז ,לא יהי' לכהנים .. חלק ונחלה גו' אשי ה' ונחלתו יאכלון" (קדשי המקדש וקדשי הגבול תרומות כו' - יח, א ופרש"י שם) וא"כ אין מסתבר לומר שראשית דגנך היינו חטה אחת וכו' ולכן מוסיף ,אבל רבותינו נתנו בה שיעור כו'". ולהעיר מפירש"י קרח יח, כט הנ"ל. ואכ"מ.
  4. 4. 1]) משא"כ גבי מנחה (ויקרא ב, ד), קרבן תודה (צו ז, יב), לחה"פ (אמור כד, ה) שפרש"י (ויקרא ב, א. צו שם) שיעור ואינן ,טורטיל" סתם. - ולכן לא פירש רש"י שם דחלה היינו ,טורטיל".
  5. 5. שלח ה שיחות 195
  6. 2. נסמן בהערה הקודמת.
  7. 12. ואין לומר דכוונת רש" ,,אבל חכמים נתנו שיעור כו'" היינו שחכמים נתנו שיעור מפורט לחלה שמדאורייתא ושיעור זה נחשב כדאורייתא (וע"ד פי' הרדב"ז ברמב"ם רפ"ה דבכורים, גו"א דלקמן בפנים ס"ד), כי: א) ה"ז היפך ,תרומת גורן", ב) לא מצינו במה"ת חילוק דבעה"ב ונחתום או כיו"ב (לבד המפורש קרבן עשיר ודל כו' - ובזה מפורש הטעם שאין ידו מגעת (ויקרא ה. שם יד)).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.