176

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לשער, לפחות, באמצעות הכינוי, מהו השם,

הרי כך הוא הדבר גם לגבי הקדושברוך-הוא: כיוון שבני ישראל הם ,חלק אלקה ממעל ממש", הרי ניתן לראות זאת בהם. אך בכך קיימים שני מצבים:

כאשר עוסק היהודי בעניני ה,חלק אלקה" (הנשמה), בתורה ועבודת ה', ניכר בכל אחד שהוא יהודי, שיש לו ,חלק אלקה ממעל. ממש", ובלשון הפסוק': ,וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך",

אך כאשר הולך היהודי ברחוב ומתעסק בענינים גופניים, = עניני העולם, אז אין ניכרת עליו תמיד הקדושה האלקית: גוי אינו מבחין בכך, ולפעמים גם יהודי, להבדיל - במצב זה היהודי הוא כנוי לחלק אלוקה (לגבורה, שהיא המקור להעלמות והסתרים):

בזמן כזה רומז היהודי ומצביע על אלקות, אך אין הדבר ניכר לכל אחד, לשם כך יש צורך להיות ,מבין", מומחה.

פעם אחת שבח כ"ק אדמו"ך (מוהרש"ב) נ"ע מאד אנשים פשוטים מסויימים, באומרו שיש להם יתרונות גדולים. כששמע זאת החסיד ר' מוניע מונסזון, הוא העיר לרבי: ,,אינני רואה זאת".

באותה הזדמנות היתה לחסיד זה אצלו חבילת אבני-חן (הוא היה סוחר גדול של אבני-חן), ומאוחר יותר ביקש

ממנו הרבי נ"ע להראות לו את חבילת אבני"החן. ר' מוניע מונסזון פרס לפני הרבי נ"ע את אבני"החן שלו, ותוך כדי כך הצביע על אבן מסויימת, בציינו שאכן זו היא נפלאה ביותר - פלאי פלאים. אמר לו הרבי: ,אינני רואה זאת", ור' מוניע השיב: צריך להיות ,,מבין" (מומחה). על"כך ענה לו הרבי: יהודי הוא פלאי-פלאים, אלא שצריך להיות ,מבין"::.

ח. היתרון האמיתי של ,אתנכני" קיים דוקא בישראל

זהו החידוש שבמאמר זוהר, שיהודים הם ,זכאי" מאומות העולם גם בענין של ,ואתכני בהו": המעלה של ,שם ה' נקרא עליך", בגלוי, שייכת רק לישראל, אך היתרון של ,אתכני בהו" (שניתן לגלות בהם גם את הקשר הבלתי-גלוי שלהם לאלקות) קיים באופן דומה גם בדברים אחרים בבריאה.

מפני שכל מציאותו של נברא הוא ה' המחיה אותו, ולכן אם מישהו הוא ,מבין" (מומחה), יכול הוא להכיר בבריאה זו את דבר ה' המחיה אותו. זאת ניתן ללמוד לפי קל-וחומר מן המגיד", שהוא יכול היה להכיר את כוחו של הפועל (האדם) בנפעל, על-

הערות

  1. 1. תבוא כח, יו"ד.
  2. 2. שלח ד שיחות 191
  3. 2. ספר השיחות תש"ה ע' 41 ואילך.
  4. 3. שער האמונה - לאדהאמ"צ - ס"פ כז. ד"ה ויבא עמלק תש"ט פ"ד. וראה סה"מ אדה"ז תקס"ב ע' פד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.