169

1% לקוטי מקיימים את ציווי ה', הרי הם מעוררים השראה מלמעלה בדומה לפעולתם. לכן אפשר לומר. לגביהם, ש,צלו של המקום" משרה עליהם כצל, לפי פעולתם, עד כדי כך שאפשר לכנות זאת ,צלם".

יב. השאלות על המשך הפסוקים ורש"י

לפי זה אפשר להבין טוב יותר את הסברן של תמיהות המתעוררות על המשך הפסוקים, ועל פירוש רש"י:

א) לשם מה הוסיפו יהושע וכלב, ואמרו ,,סר צלם מעליהם"?

דבריהם לפני"כן* ,,אם חפץ בנו..." היו הכרחיים. גם את דבריהם ,אל תמרדו... אל תיראו..." פירש רש"י, ש,בה' אל תמרדו" ואז - ,שוב ואתם אל תיראו", כדלעיל, שכאשר הולכים בכחו של הקדוש-ברוך-הוא אין מקום לחשש ולמורא מפני ,עִם הארץ", ,כי לחמנו הם - נאכלם כלחם", שהקדושברוך-הוא ימסרם לבני ישראל בדרך חיבה ובפנים מאירות. וכל זאת מסביר לישראל כיצד עליהם לנהוג,

אבל לשם מה יש צורך להודיע מה קורה לעם הארץ, ש,סר צלם מעליהם"?

במילים אחרות: ,אם חפץ בנו ה'... ונתנה לנו..." ו,בה' אל תמרדו..." - אם כך - מדוע חשוב לישראל לדעת מה קורה ל,צלם"?

שלח ג

ב) כיוון ש,נאכלם" - הרי מובן שאין מגן ותוקף, ולשם מה צריך לומר ,סר צלם"? מהו החידוש בכך?

ג) מדוע הם שבו ואמרו ,אל תיראום"?

ד) יותר מכך: זה עתה נאמר שדי אם ,לא תמרדו" וממילא (,ושוב") תיגרם התוצאה - ,אל תיראו". מדוע, אפוא, נוסף כאן עוד טעם ,וה' אתנו"?

ההסבר לכך הוא: בכיבוש עִם הארץ היו שלושה סוגיםפי: מתים, וגרשתמו מיד (מתבטל לגמרי), אגרשנו לאחר ש,תפרה" (ובינתיים הם היו עבדים וכדומה - ,לחמנו").

ובהמשך לאמור לעיל:

אפילו לפי הפירוש השני של רש"י, שאצל אומות העולם ישנו הענין של ,צלו של המקום", כשיטת הרמב"ם שיש בהם גדר השגחה פרטית", מובן בכל זאת, שאין זה כלל וכלל כהשגחה הפרטית על ישראל* (כאמור לעיל