167
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
₪ לקוטי לפי הרמב"ס שכר ועונש של הגויים - כצל, לבי הראב"ד - תוצאה טבעית הדברים יובהרו יותר עלדפי פנימיות הענינים?: המשמעות של ,צלו של המקום" היא, שפעולות האדם מעוררות למעלה ענין הדומה לפעולה. בדומה לפירוש הבעל"שם-טוב* על הפסוק" ,ה' צלך", שפעולות האדם למטה, מעוררות למעלה ענינים כדוגמתם, כמו צל האדם, המשתנה בהתאם לפעולות האדם. מעין זה הוא גם ,צלו של המקום" אצל הגויים: הרי הקדושברוך-הוא אינו מקפח שכר כל בריה**, ופעולותיהם מעוררות, = כביכול, ,המשכת צל" - השראה מלמעלה
שלח ג
היורדת אליהם"". כלומר, כאשר הם מבצעים פעולה טובה (מקיימים את שבע מצוות בני-נח וכדומה), ניתן להם שכר. וכאשר הם עוברים עבירה - יורד מלמעלה צל כפעולתם, עונש.
כל זה הוא רק לפי שיטת הרמב"ם, שאומות העולם הם ,מציאות" בפני עצמה, ואז אפשר לומר שההשראה מלמעלה היא כצל, (התייחסות פרטית) כי ,גם הם הוה גדר השגחה פרטית". לעומת זאת, לפי שיטת הראב"ד, שהגויים הם ,העדר", לא ייתכן לומר שפעולתם מעוררת פעולה בדומה לה מלמעלה, שהרי לשיטתו אין הם ,בגדר השגחה פרטית".
לפי שיטת הראב"ד יוצא, שהשכר והעונש אצל הגויים הם תוצאה ישירה (וטפלה) של מטרת בריאתם, שהם נבראו בשביל ישראל.
בדומה לכך מוצאים לגבי שכר וענש אצל בעלי-חיים, שהתורה אומרת* ,ואת הבהמה תהרוגו". אמנם, הבהמה אינה חוטאת - ,בהמה מה חטאה"'י, אבל היא נענשת ,מפני שבאה לאדם תקלה על ידה". אין זה עונש, אלא, כיוון שתכלית בריאתה היה לשמש את האדם, הרי כאשר אין הבהמה משמשת את האדם, כי אם
הערות
- 1. (גם לשיטת הבעש"ט) ישנם דרגות ואופנים בהשגח"פ (ראה בהמובא בקונטרס השגח"פ (לקו"ש כרך ח' ע' 278 הערה ב). לקמן הערות 50. 3. והביאור בפנים בשתי הדיעות הוא (לשיטה זו) באופן גילוי ההשגחה עליהם, ושייכותה וייחודה עמהם.
- 2. ועפ"ז מובנת השייכות לטומאה וטהרה לאחר מ"ת דוקא [אף שגם לפני מ"ת צ"ל שהי' השגחה פרטית. וגם לפי דעת חכמי ישראל שלפני הבעש"ט (ראה מו"נ שם. רמב"ן ובחיי וירא יח, יט)], כי החידוש דמ"ת (בעיקרו) הי' בייחוד אלקות (והשגחתו) עם העולם והנבראים. ראה לעיל הערה 33. ואכ"מ.
- 6. קדושת לוי פ' בשלח ד"ה או יבואר אז ישיר (מב, סע"ג ואילך). ד"ה והנה ידוע (מג, ג). פ' נשא (ושם: שהי" מוכיח את העולם בזה הפסוק). קדושה שני' קרוב לסופה (ט, סע"ג ואילך).
- 7. תהלים קכא, ה.
- 8. פסחים קיח, א. וש"נ.
- 9. משא"כ בנ"י שעבודתם היא צורך גבוה ונעשה שותף להקב"ה במע"ב וכו'. ואדרבה: דע מה למעלה - ממך (לקו"א להה"מ סקצ"ח. אור תורה קיב, ב. ובכ"מ).
- 0. קדושים כ, טו.
- 1. פרש"י שם. ולהעיר מפרש"י בראשית ו, ז. נח ו יב.
מצוטט ב־2 עמודים
- כתר שם טוב עח לקוטי שיחות חי"ח ע' 167
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז לקו"ש חי"ח ע' 167
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.