163

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

1% לקוטי ,הננו ועלינו...", הזהיר משה ,אל תעלו ולא תנגפו... כי העמלקי והכנעני... ". כלומר, אפילו משה רבינו סבר שיש מקום למורא, ומדוע אמרו יהושע וכלב ,אל תיראו..."?

כן יש להבין: באמרם ,בה' אל תמרדו" התכוונו יהושע וכלב לומר שיקיימו את ציווי ה' לעלות לארץ ישראל, ואם כך, היה עליהם לדבר ישירות אודות הענין הפרטי של הליכה לארץ ישראל, מדוע תביעתם היא כללית ,בה' אל תמרדו"?

על שאלות אלו עונה רש"י בפירושו ,אל תמרדו ושוב ואתם אל תיראו". יהושע וכלב אמרו, ש,אל תיראו" היא תוצאה של ,אל תמרדו": אכן, ,עז העם היושב בארץ", ויש מקום למורא, אך בכל זאת, אם ,אל תמרדו", אם תקיימו את ציווי ה' - ,שוב" - אז אין מקום, אפילו לפי הטבע, למורא ולחשש, גם מעם חזקו:.

לכן אמרו יהושע וכלב ,בה' אל תמרדו" ולא דברו ישירות על הליכה לארץ ישראל, כי המילים ,בה' אל תמרדו" מבטלות את הטענה ,כי עז העם", ומהוות סיבה לדרישה ,אל תיראו", כי ממילא ילכו לארץ ישראל.

ו כיבוש הגויים - קל כאכילת לחם לפי זה מובן מדוע מפרש רש"י בהמשך את המלים ,כי לחמנו הם" -

שלח ג

,נאכלם כלחם": כאן אפשר, וצריך, לפרש את ,לחמנו" כפשוטה - לחם.

אך ללא פירוש רש"י, היו מפרשים על ,לחמנו הם", שענין הכניסה לארץ ישראל וכיבוש העם שבה הכרחיים ונחוצים כלחם?.

אבל רש"י מסביר ש,ואתם אל תיראו" היא תוצאה של ,אל תמרדו", מפני שהולכים בכחו של הקדוש-ברוךהוא, ולכן אי אפשר להגיד שהסיבה ל,אל תיראו" היא ש,לחמנו הם", שהכיבוש חשוב כלחם.

בנוסף. לכך, אילו היינו מפרשים כנ"ל, היתה מתעוררת השאלה: הנה, נכנסו ישראל לארץ ישראל שלושים ותשע שנים לאחרמכן?

לכן אומר רש"י ,נאכלם כלחם": ההשוואה ללחם איננה לגבי חשיבות הענין, אלא לגבי אופן האכילה. כיבוש ארץ ישראל יהיה קל כאכילת לחם.

רש"י אינו צריך לפרט את המעלה שבאכילת לחם, כי ,בן חמש למקרא" כבר למד זאת לפני"כן, בפרשת בשלח?, ששם אומר רש"י, שלחם אשר ,שאלו כהוגן" יתן הקדוש-ברוך-

הערות

  1. 1. ולקמן ב,וישכימו בבקר" אמר משה הטעם ,בי אין ה' בקרבכם .. ולא יהי' ה' עמכם".
  2. 2. שיחות
  3. 3. ובכך היתה מובנת ההשוואה ל,לחם", והסיבה ,כי לחמנו הם": ,אל תיראו את עם הארץ" כי ,לחמנו הם" - כיבושם נחוץ כלחם, ולכן הכרחי הוא ש,אל תיראו...".
  4. 2. להעיר מפרש"י (בשלח טז, ח): לחם שאלו כהוגן.
  5. 3. טז, זדח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.