162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד. למה מב'יא רש"י שני פירושים!: לאחר זאת מצטט רש"י את ,סר צלם" ומסביר ,מגינם וחזקם?'. הכשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם''. דבר אחר: צלו של המקום סר
- שפירושו) שאי"צ לאפי, כי לא יצטרכו למלחמה וטירחא כלל (וראה משכיל לדוד בפרש"י**).
אבל ביאור זה אינו מספיק. כי: א) הלשון ,אל תיראו" אינו מורה שאין צריך למלחמה. וכדמוכח ממ"ש בשופטים (כ, ג): אתם קרבים היום למלחמה גו' (ואעפ"כ) אל תיראו מפניהם*** (ובדברים שם פירשו רש"י במ"ש ,באו ורשו"). ב) גם בנוגע ל,,לחמנו הם" קשה: כל מאכל (לא רק לחם) ישנו כמו שהוא לאחר שנגמר וראוי לאכילה [וכמו: בשר לאחרי הבישול, וכיו"ב], ומהו הדיוק ,נאכלם כלחם" דוקא? וגם: בפרשה זו גופא (יג, כ ובפרש"י) נאמר ,בכורי ענבים - שהענבים מתבשלין כו'". וא"כ רש"י שצריך לפרש ולבאר הול"ל. מאכל וכיו"ב, ולא ,,לחמנו" ,,כלחם" - שיל"פ ,,לחם" דוקא. (וע"ד פירושו באמור כא, יז: לחם אלקיו - מאכל אלקיו).
7 הב' לשונות ,,מגינם וחזקם" יש לפרש שזהו כנגד הב' פרטים שבפרש"י: ,,כשרים שבהם" - ,,חזקם", ,,איוב שהי' מגין עליהם" - ,מגינם". ומה שמתחיל ב,מגינם", (וכשמפרט מפרט תחלה ,בשרים שבהם") כי: א) זהו פשוט יותר בפי' תיבת ,צלם" (ראה רא"ם. חזקוני וראב"ע כא), ב) ,מגינם" נוגע יותר מ,חזקם". וראה הערה הבאה.
8) הכרחו של רש"י לפרש ,איוב שהי' מגין
שלח ג שיחות דג
מעליהם". ויש להבין: מדוע צריך רש"י להביא שני פירושים? ומהי המעלה שבכל אחד מהם?
ה ,אל ת'ראו" - תוצאה של ,אל תמרודו"
ההסבר לפירוש רש"י הוא:
ההכרח לפירוש רש"י ש,ואתם את תיראו" היא תוצאה של ,אל תמרדו", ולא ענין בפני עצמו, הוא:
בתחילה?' מסופר, שהמרגלים טענו ,עו העם היושב בארץ" ,וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות" ,ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". ויהושע וכלב לא הכחישו טענות אלו. מתעוררת השאלה: כיצד דרשו יהושע וכלב ,,אל תיראו את העם הארץ", בלי לתת סיבה למה ,אל תיראו"?
השאלה אף מתחזקת: ,וישכימו בבקר"?, וישראל
כאשר אמרו
עליהם"* - דלכאורה: א) מספיק אמרו ,,כשרים שבהם מתו", ב) סתירה מני' ובי' מתחיל ,,כשרים" ל' רבים, ומפרט ,איוב" - יחיד -
א) עפמש"נ דעד יציאתם ממצרים ,לא שלם עון האמורי" (לך טו, טז ובפרש"י) משמע, ע"פ פשט, דעד אז היו כמה ,,כשרים" (ל' רבים). ב) ,,סר צלם" ולא ,אין צל" וכיו"ב, וכדלעיל (יג, כ) ,היש בה עץ אם אין" משמע (קצת עכ"פ) דעתה ,,סר צל" ומנין ידעו - ומתרץ איוב הי' - מפורסם וידעו ממיתתו.
9 יג, כח ואילך.
הערות
- 1. **) אבל מ"ש: שהכוונה לומר כלחם דידן דהיינו המן, צע"ג. דלפ"ז הו"ל לרש"י להדגיש העיקר ,נאכלם כלחמנו", ולא ,,כלחם" סתם.
- 2. ***) וגם בכבוש א"י (לאחר חטא המרגלים) אמר (דברים ג, כב) ,,אל תיראום". אבל ממלחמת עוג שאמר ה' ,,אל תירא אותו" (חוקת כא, לד) - ל"ק. ובמכש"כ שהי" ירא. והטעם שירא - שמא תעמוד לו זכותו כור' (פרש"י שם. דברים ג, ב).
- 0. יד, מ ואילך.
- 4. *) ולהעיר שבפרש"י כפי שהובא ברמב"ץ ליתא , איוב שהי" מגין עליהם". ובדפוס ראשון ,זהו שאמר איוב כו'". ובדפוס שני ,,שהי" מגין עליהם בזכותו".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.