161

1% לקוטי עם הארץ", או בגלל שנאמר ,ואתם", ולא ,ואל תיראו".

מכך מסיק רש"י ש,,ואתם אל תיראו" היא תוצאה והמשך של ,אל תמרדו".

הסבר זה אינו מובן, כי לפי זה צריך היה רש"י לצטט מן הפסוק גם את המילה ,בה'", וכן את המילים שאחריכן: ,ואתם אל תיראו את עם הארץ"!. או לרמוז עליהן, לפחות, עלדידי הביטוי ,וגו'", כי מילים אלו מחייבות את פירושו''.

מכך שרש"י אינו מצטט את המילה ,בה'" ואת המילים המאוחרות יותר?', מובן, שההכרח לפירושו אינו נובע מלשון הפסוק, אלא, בעיקר, ממשמעות הענין של ,אל תמרדו".

. השאלות על פירושי רש"י ל,כי לחמנו .." 1,סר צלם"

לאחר מכן מצטט רש"י את המילים ,כי לחמנו הם", ומפרש: ,נאכלם כלחם". ואין מובן:

א) מה מחדש כאן רש"י? מובן בפשטות כי במילים ,לחמנו הם"

שלח ג

הנאמרות לגבי בני"אדם, אין הכוונה שהאנשים הם לחם'', אלא זהו דימוי לנצחון קל עליהם, כשם שקל לאכול לחם.

ב) מצד שני: אם הכוונה היא שכיבושם יהיה קל כאכילה, אין הבדל אם כלחם או כמאכל אחר, וצריך היה להאמר בקיצור = ,נאכלם" וכדומהי'. מהו הדיוק דוקא במילה ,לחמנו", ,כלחם"?

ג) אדרבה, רש"י צריך היה להסביר ,נאכלם כמאכל", באופן כללי, ולאו דוקא ,לחם", כפי שמפרשים את המילה ,,לחם" במספר מקומות*.

ד) מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המילה ,כי", שאותה אין הוא מפרש9ו?

5 ראה ויצא (לא, נד): ויזבח יעקב זבח גו' לאכל לחם ופרש"י ,כל דבר מאכל קרוי לחם". וראה מקץ מג, לב. יתרו יח, יב. ועוד.

6 לכאורה י"ל שהוכחת רש"י לפרש ש,ואתם אל תיראו" היא תוצאה מ,אל תמרדו": בהפסוקים שלפנ"ז (יג, ל) מסופר מה שאמר כלב ,,עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה", וקשה: מה מוסיף באומרו ,אל תיראו את עם הארץ" על הנאמר לפנ"ז? ולכן מפרש רש"י, שהכוונה ב,אל תמרדו" הנה שוב ,,אל תיראו" אותם כלל, היינו ש,,ירשנו אותה" באופן שלא יצטרכו למלחמה כלל (פרש"י דברים א, ח): משא"כ לאחרי חטא המרגלים, הנה אף שסו"ס הי' ,,עלה נעלה", הרי כיבוש יהושע הי' ע"י מלחמה (יהושע ז, ג ואילך)*.

וזהו שממשיך ,,כי לחמנו הם - נאכלם כלחם", שהוא דבר שנגמר כבר, כמו לחם (ברוב המקומות