159

יש ליזהר מ,החביא דבריו" המעשים צריכים להתבצע באופן

שייראה בהם דבר ה/, דבביןך9 של הקדוש-ברוך-הוא, המחיה את המעשה -

כי, כמדובר פעמים רבות*, כדי שהדירה לו יתברך בעולם העשיה, אשר ישראל ,בונים" באמצעות עבודת המעשה, תהיה מוארת, והאלוקות תאיר שם בגלוי, יש צורך שמעשיו של היהודי יהיו ,,מאירים", ויוכר בהם דבר ה' המחיה אותם, וממילא מתבצעת העבודה בחיות וכו'.

ו,נחבי", ,החביא דבריו...", הוא ,בן" - תוצאה של - ופסי, שפיסע על מידותיו של הקדוש-ברוך-הוא": מצב של ,החביא דבריו של הקדוש-ברוךהוא" העלול להיות ח"ו אצל יהודי, שהוא אינו חש את דבר ה' המחיה כל נברא, נובע שהוא מדלג ופוסח על העבודה שמצד המדות, (הרגשות) שמקורן ב,מדותיו של הקדוש-ברוךהוא"%;

התעוררות האהבה לה' אצל היהודי מביאה לכך שגילוי האור האלוקי בנפשו כאשר הוא מעל העולם, מאפשרת?, שגם כאשר הוא יעסוק בענינים גשמיים, במעשה, לא יהא

בבחינת ,החביא דבריו של הקדושברוך-הוא".

יא. הענין של ,נחבי בן ופסי" אצל המרגלים ואצלנו

בכך יובן הדיוק ,,אף אנו נאמר":

הענין של ,החביא דברי של הקדוש-ברוך-הוא" אצל המרגלים נבע מכך שהם חפצו להשאר בעולם המחשבה, שבו מאירה דרגת המחשבה של הקדוש-ברוך-הוא, ולא חפצו לרדת אל עולם הדיבור, אל דבר ה' המתלבש בעולם, כך שדבר ה' נשאר בהעלם - חבוי בעולם.

והענין של ,נחבי בן (תוצאה של) ופסי, שפסע על מידותיו של הקדושברוך-הוא" אצלם, נבע מכך שהם חפצו לדלג על הדרגה של ,מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא" שקשורות לעולם, כשם שמדות האדם קשורות לזולתן**, ורצו לשאוב ישר מ,המוחין" של הקדוש-ברוך-הוא, = כביכול, = אשר ,קדמו לעולם""*, ואשר זוהי הסיבה להעלמת ,דבריו של הקדוש-ברוךהוא" - בספירת המלכות.

אך לא כן ,אנו" - עלינו להמנע מ,נחבי בן ופסי" בצד ההפוך: אל לנו להסתפק במעשה עצמו, אלא גם לעסוק בדרגות העבודה הנעלות יותר