158

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

מו לקוטי

שכוונתו של הקדוש-ברוך-הוא תתבצע בכל פרט של עולם העשיה?

[אילו לא היתה כוונה זו מבוטאת בדיבורו ית', ניתן היה לתרץ, שכיוון שהרצון נשאר במחשבתו ית' (הנעלית מן ה,זולת" - העולם), אין הוא מחייב את האדם*;

אך כיוון שרצונו של ה' שיעסקו בעבודת המעשה הובע בגלוי בציווי בדיבור, הרי דיבורו* של הקב"ה הוא מעשה*, וכיצד יתכן שיהודי יסתור את מעשה הקדוש-ברוך-הוא?]

התשובה לכך היא, ש,סתור" הוא ,,בן" - תוצאה* של - ,מיכאל, שעשה עצמו מך", שהמשמעות הפנימית היא, שאין מדובר רק" על מעשה המרגלים,

4) ראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 134 הערה 3, ח"ו [המתורגם] ע' 70 הערה 46, וש"נ. וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 66 ובהנסמן שם.

5) ראה ב"ר פמ"ד, כב. ועוד.

6) ע"פ המבואר בפנים יומתק זה שבתנחומא פרשתנו (ו') דרש רק ,,סתור" (שסתרו אדל מן העולם) ו,נחבי" (שהחביא את דבריו) - ולא ,,מיכאל" ו,ופסי" [ועד"ז בבמדב"ר (שם, י) דרש רק ,סתור" (שסתרו מן העולם)] - כי העיקר בעבודה הוא שלילת ,סתור" ו,נחבי", ה,מיכאל" ו,ופסי" הם רק הסיבה כו'.

7 כי גם לפי' השני שבפנים קאי גם על פעולת המרגלים, כפשש"מ - כי ע"י ש,סתר מעשיו של הקב"ה" מגלה כח בחירתו לעשות נגד רצונו ית'. ונמצא שכאילו הוא עושה (שונאו של הקב"ה) מך, וכלשון חז"ל (איכ"ר פ"א, לג) ,מתישין כח גדול של מעלן"*. וראה ספרי לברכה לג, ה.

שלח ב

אלא, כביכול, כלפי הקדוש-ברוך-הוא: כדי שתהיה ליהודי בחירה חפשית, עשה הקדוש-ברוך-הוא את עצמו ל,מך", חלש, כביכול, שדיבורו לא יכרית את מעשה האדם - הוא נתן ליהודי את הכח לעשות ח"ו את ההיפך מרצון ה', ואף לסתור את מעשה הקדוש-ברוך-הוא.

משמעות השם ,:חבי בן 1פסיי"

ניתן לטעות ולחשוב שהדבר היחיד שיש להיזהר בו בדורות שלאחר הראשונים, לאחר אבותנו, הוא שלא יהא פגם במעשה - ועל כך אומר רבי יוחנן ,,אף אנו נאמר נחבי בן ופסי, נחבי שהחביא דבריו של הקדוש-ברוך-הוא": גם אצלנו צריך להישלל הענין של ,החביא דבריו של הקדוש-ברוךהוא"*, כיוון שדוקא כך העבודה של המעשה היא כראוי:

,דבריו של הקדוש-ברוך-הוא" - בדבר ה' שמים נעשו, הכוונה היא לדבר ה' המחיה כל נברא (מעשה הקדוש-ברוך-הוא).

ועפ"ז יומתק מה שבבמדב"ר ות"ב (דלעיל הערה 5) דרש רק ,סתור" ולא ,נחבי" - כי העיקר מה שנוגע בעבודתנו עתה לכאו"א באופן שווה הוא רק ,,סתור כו'" (מעשה).

הערות

  1. 1. *) וי"ל שלכן ביקש משה אחרי חטא המרגלים דוקא (פרשתנו יד, יז) ,הענתה יגדל נא כח אד' גו'", להוסיף כח בגבורה של מעלה (איכ"ר שם) - תמורת ,,עשה עצמו מך".
  2. 8. ואי"ז סותר ל,לא עלתה בידינו אלא אחך" - כי (נוסף ע"ז שהעבודה לשלול ,,החביא כו" אינה כמו שלילת טעות המרגלים, כדלקמן סעיף יא, הרי) בעבודה זו יש חילוקי מדריגות, ואינה דומה להשלילה ד,סתור כו'" שהיא באופן שווה לכאו"א מישראל בכל הזמנים (לא עלתה כו' אלא אחד), כנ"ל בפנים ס"ט והערה 40.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.