153

אחד" אין כוונת רבי יצחק לומר שאין אנו יודעים לדרוש את שמות המרגלים, אלא שהלימוד על שאר שמות המרגלים - לימוד מביא לידי מעשה - ,לא עלתה בידינו", אינו מביא אותנו לידי מעשה, שעלינו ללמוד משמות מרגלים אלן3:

הדרשות על שאר שמות המרגלים קשורות רק לעבודת ,אבותינו" - הם היו צריכים להמנע מכל אחת מטעויות המרגלים, המתבטאות גם בשמות אלו. אך ,בידינו" ,לא עלתה... אלא אחך" - אנו צריכים להזהר מענין אחד בלבד* - ,סתור בן מיכאל", שלא נגיע ל,סתר מעשיו של הקדוש-ברוך-

על כך הוסיף רבי יוחנן - ,אף אנו נאמר נחבי בן ופסי..." - אמנם, באותו אופן אשר היה אצל ,אבותינו" צריכים אנו להיזהר רק בענין ,אחד"5, של סתור בן מיכאל, אבל קשורה אלינו גם ההוראה הנלמדת מן הדרש על השם נחבי בן ופסי, אם כי לא באותו אופן שהיה אצל ,אבותינו", אלא ,אף אנו נאמר" - בהתאם לדרגה שלנו.

ה. טעותם של המרגלים

הדברים יובנו כאשר נקדים את המוסבר במספר מקומות>, שהגורם לחטא המרגלים היה אידרצונם לצאת מן המדבר ומאורח החיים שחיו בו ולהכנס לארץ ישראל, ארץ נושבת, אשר לגביה נצטוו"": ,כי תבואו אל הארץ... שש שנים תזרע...", בה צריך האדם לחרוש ולזרוע*' ולעסוק בענינים גשמיים. וכנאמר בתורת החסידות *': המרגלים לא רצו לרדת מעולם המחשבה אל עולם הדיבור ובמיוחד לא אל עולם המעשה.

בעבודת ה' עצמה זהו ההבדל בין תורה לבין מצוות<: התורה ,היא? חכמתכם ובינתכם" - לימוד בשכל ובמחשבה (וכן הביטוי דיבור?), ואילו מהותן של המצוות היא מעשה. המרגלים חפצו להישאר במדבר, שבו עסקו ישראל בעיקר בלימוד התורה, ולא להכנס לארץ ישראל, ששם עיקר העבודה הוא במעשה המצוות.

אך ,לא המדרש עיקר אלא