152

16 לקוטי

א) מהי כוונת הדרש ,שסתר מעשיו של הקדוש-ברוך-הוא" - כיצד רואים במעשה המרגלים שהם סתרו את מעשה הקדוש-ברוך-הוא?

רש"י מפרש ,סתר דבריו, הכחיש ועשה שונאו (של הקדוש-ברוך-הוא) בדאי". אך פירוש זה ניתן להיאמר רק לפי גירסתו": בגמרא - ,סתר דבריו", אך לא לפי גירסתנו ,,שסתר מעשיו של הקדוש-ברוך-הוא", = שהרי עלדידי הכחשת דבר הקדוש-ברוך-הוא \,,עשה שונאו (של הקדוש-ברוך-הוא) בדאי" אין סותרים את מעשה הקדוש-ברוךהוא.

מהרש"א!' מפרש, ש,מעשיו של הקדוש-ברוך-הוא" כאן הם האותות והניסים ש,עשה הקדוש-ברוך-הוא לישראל בצאתם ממצרים", וב,סתר מעשיו" הכוונה היא ש,הסתיר וכסה אותן כאילו אינו רואה אותן". אך פירוש זה אינו חלק, כי הביטוי בגמרא הוא ,םתר" - החריב. מלשון סתירת בנין, וכפי שמוכח מדברי המהרש"א עצמו, שמבאר תחילה ,סתר - הסתיר", ורק לאחר מכן הוא יכול לפרש ,וכסה".

ב) על ,החביא דבריו של הקדושברוך-הוא" אומר רש"י: ,החביא דבריו, ולא אמר כמות שהן". ואין מובן: לא את דברי הקדועדברוך-הוא החביא נחבי בן ופסי ולא אמרם כמות שהן". אלא

שלח ב

את אשר ראה בארץ ישראל - את טוב הארץ?'.

ג) בהמשך, על ,שפיסע על מידותיו של הקדושרדברוך-הוא" מפרש רש"י ,דילג שלא אמרו כאשר הם", ואינו מפרש מה הן ,מידותיו של הקדוער ברוךהוא" אשר הוא דילג עליהן ולא מסרם לישראל כפי שהיה צריך?

המהרש"א!' מסביר, שב,החביא..." ו,פיסע... " אין הכוונה לכך שהוא לא מסר את דברי הקדוש-ברוך-הוא וכו' ,כמות שהן", אלא שבו עצמו היה ,החביא דבריו של הקדוש-ברוך-הוא" - אצלו הם היו חבויים. כלומר, הוא לא האמין בדברי הקדוש-ברוך-הוא ,שהעיד על הארץ שהיא טובה". ו,פיסע על מדותיו של הקדוש-ברוךהוא" - הוא עצמו ,דילג" ולא האמין במדותיו של הקדושרברוך-הוא, ש,נותן שכר טוב למאמינים...".

לפי זה יש להבין: מהו ההבדל, שלגבי ,,דבריו של הקדוש-ברוך-הוא" היה ,החביא" (נחבי), ולגבי ,מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא" - ,פיסע" (ופסי). לכאורה, יש לשניהם, לפי פירוש המהרש"א משמעות זהה - ,שלא האמין"?

ד ,לא עלתה בידינו..." - לימוד המביא אותנו לידי מעשה

תמצית ההסבר לכל זה היא: בדבריו ,ואנו לא עלתה בידינו אלא