150

שיחה ב

3 לקוטי

שלח ב

א. דברי הגמרא ורש"י על שמות המרגלים

נאמר בגמרא': ,אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו, מרגלים על שם מעשיהם נקראו, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד - סתור בן מיכאל - סתור, שסתר מעשיו של הקדוש-ברוךהוא, מיכאל, שעשה עצמו מך. אמר רבי יוחנן, אף אנו נאמר - נחבי בן ופסי - נחבי, שהחביא דבריו של הקדושברוך-הוא, ופסי, שפיסע על מידותיו של הקדוש-ברוך-הוא".

רש"י מסביר, שכוונת המילים ,לא עלתה בידינו..." היא - ,אין אנו יודעין לדרוש" שיודעים אנו לדרוש ולהסביר רק את שמו של אחד המרגלים - סתור בן מיכאל. לפי זה יש לומר, שרבי יוחנן, שדורש גם את השם ,נחבי בן ופסי" (כלומר, הוא מסביר שני שמות) אינו סובר כרבי יצחק, ש,לא עלתה בידינו אלא אחד".

אך לפי זה מתעוררות מספר שאלות על מאמר זה:

א) מדוע קשה כל-כך לפרש בדרך הדרש את שמותיהם של המרגלים עלפי מעשיהם, עד כדי כך שרבי יצחק ורבי יוחנן הצליחו לעשות זאת רק לגבי שם אחד או שניים מכל השמות? במה

שונים שמות אלו מכל השמות הרבים בתורה אשר עליהם נאמרים מדרשי חז"ל?

[אמנם, גם בחלק הדרוש שבתורה דורשים עלדפי כללים מסויימים?, אך בכל זאת זהו אופן לימוד רחב ביותר:, כי הענין הנדרש אינו צריך להתאים בדיוק למשמעות הפשוטה של המילה ולהיות מובע בכל אותיותיה, עד כדי כך, שכנאמר בספרים', ,אין משיבין על הדרש"].

שאלה זו קשה במיוחד כאשר אנו מוצאים במפורש בדברי חז"ל* דרשות על שמות אחרים של המרגלים, ובמדרש תנחומא% יש מדרשים על כל השמות* הללו.