148

112 לקוטי ,שלח לך", שליחותו של משה, נכתבה עלדידי משה, ברוב זריזותו"", מיד, כדי לא לעכב תוספת של עוד פרשה בתורה שבכתב'.

והנה מובן, שבכל יום במדבר, כולל אותם יומיים של כ"ח וכ"ט בסיון, ארעו מאורעות רבים מאד אצל שישים ריבוא הגברים, ועוד כך וכך נשים וכו', במיוחד כאשר נוסף הענין של נסעו ויחנו - פירוק והקמת המשכן ועוד. בין מאורעות אלו היו רבים מאד אשר ארעו בין ,,האסף מרים" בכ"ח סיון, לפני סילוק המשכן לבין אמירת ,,שלח לך", אשר היתה לאחר הקמת הדגלים והמשכן ולאחר ,,ותקרבנה אלי כולכם" - אלפי מאורעות הפרידו בין ,,האסף מרים" לבין שילוח המרגלים, ובתוכם גם מאורעות של מצוות - על פי ה' יסעו ויחנו, הקרבת הקרבנות במשכן וכדומה. הסמיכות בין פרשת המרגלים לפרשת מרים היתה רק בכתיבתו של משה, ורק מכך יכלו, = והוצרכו המרגלים לקחת מוסר.

לכן ,לא הוקפד" על קביעות הפרשה במקום שעלול לעורר חשד, וזאת כדי להזהיר את המרגלים.

אך עדיין נשאר קושי: הרי ישנו

שלח א

בלל'י, שאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך? לשאלה זו עונה רש"י בלשונו ,ולא לקחו מוסר" (ולא - ,ורשעים הללו חטאו"), כדלהלן.

2 המטרה בסמיכות הפרשיות היא: מניעת החטא

על ,אין... שיזכה חברך" מסביר רש"ייי ,,שלא יתחייב חבירך עונש חמור", ולא מובן: לכאורה, היה רש"י צריך לומר שב,שיזכה חבירך" הכוונה היא ש,חבירך" יינצל מלעבור עבירה חמורה ומדוע הוא אומר ,,שלא יתחייב .. עונש חמור"?

יש לומר, שכוונת רש"י היא כדיעה המובאת ב,תוספות""', שהכלל ,אין אומרים..." הוא רק כאשר ,,מעשה של האיסור כבר נעשה", אך כאשר מדובר על מניעת החבר מעשיית חטא חמור מלכתחילה, אז אומרים לו חטא (חטא קל) כדי למנוע חבירך מחטא חמור.

לפיכך מדגיש רש"י ,,שלא יתחייב .. עונש חמור" - שהכלל ,אין אומרים..." חל רק כאשר ,איסור כבר נעשה", ורוצים למנוע ממנו את העונש בלבד.

לפי זה מובן מדוע יכלה התורה לאפשר חשד במרים על-ידי סמיכות הפרשיות, כ"י מפרשת מרים היו