145

האשה" האם מפני אי-הערכה מושלמת של משה הגיע לה כזה עונש?

אומר רש"י, שחטאה לא היה ב,דיבה רעה", אלא ב,, עסקי דיבה" - עצם התעסקותה ב,דיבה" - בדברה בהרחבה על משה:

כאשר ראתה מרים במשה, התנהגות שלא היתה מובנת לה, לא היה עליה לדבר ולהתעסק בכך, על אף שהיתה זו אמת ,לא נתכוונה לגנותו". התעסקות בדיבור על משה אינה מביאה לדיבה טובה, אלא יכולים לגרום לדיבור על ההיפך מכך5, וכדי להבין את התנהגותו היה עליה לשאול אותו על כך בחשאי.

חטא המרגלים היה דומה לכך הם לא שיקרו בדברים על ארץ ישראלי, אך אופן דיבורם* היה כ,,עסקי דיבה": הם כל כך הרחיבו בדיבורים על עוצמת יושבי הארץ, עד שהביאו את בני ישראל%" לבהלה מפני עצם הרצון להכנס לארץ ישראל.

אם הם התפלאו על כך שהקדושברוך-הוא מצווה את בני ישראל להכנס לארץ ישראל כאשר יושבי הארץ חזקים, היה עליהם לומר זאת בקיצור,

או לשאול את משה. התעסקותם ב,עסקי דיבה", עד להסקת המסקנה ,לא נוכל לעלות" עלולה היתה להוביל" את ישראל למרידה, ועד לאמירה ,ניתנה ראש ונשובה מצרימה"*.

החטא נבע מאי-הערכה של הזולת הנעלה *ותר

כיצד, אכן, הגיעה מרים לעסוק ב,דיבה" על משה? דבר זה מובן מטענתה ,הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר"*: ביודעה ש,בנו דיבר" - גם במרים ובאהרן, היא לא תארה לעצמה שגדלות משה נעלה כל כך מהם, עד לכדי ציעור ,,האשה הכושית שנאה בכל", עד לכדי היותו פטור מציווי השם ועונתה לא יגרע - "לפרוש מן האשה"ל.

מעין זה היתה גם אצל המרגלים:

הם חשבו, שכיוון שמשה בחרם ,על פי ה'"יל, הרי לא ייתכן שבשליחות זו יש מישהו הנעלה מהם ומבין יותר מהם. וכיוון שאצלם, שלוחי ה', היתה הרגשה של ,ונהי בעינינו כחגבים"?*, היה ברור להם בוודאות שכך הוא באמת ,עלדפי הו" לגבי כל בני