144

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי שהמרגלים אינם, ח"ו, בדרגה כזאת, היתה צריכה התורה להפריד, לכאורה, בין שתי פרשיות אלה עלדידי ענין אחר"י. ולכן שואל רש"י ,,למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים"*.

ה. החומרה הנוספת בחטא המרגלים - אי לק'חת מוסר על כך עונה רש"י ,,לפי שלקתה על עסקי דיבה .. ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר" - התורה מסמיכה שתי פרשיות אלו זו לזו כדי לפרט ענין נוסף בחומרת חטא המרגלים, כדי לתרץ, בדרך הפשט, את גודל עונשם, וזאת - שהיתה להם בסמוך למעשיהם הזדמנות ללמוד מוסר ממעשה מרים, והם ,לא

לקחו מוסר".

את המוסר הזה לא היה צורך ללמוד עלזידי התעמקות במראה העינים, הם צריכים היו רק ,לקחת" את המוסר הזה, ולהפיק ממנו לקחים לעצמם.

מכך שהם היו צריכים לקחת מוסר ממעשה מרים, ניתן ללמוד, שחטאיהם היו מאותו סוג, ולכן ניתן לקחת מוסר ולשלול את חטא המרגלים לפי שלילת חטא מרים.

7) להעיר מצידה לדרך כאן, ד,כשהפרשיות הסמוכות אין להם שום ערך ודמיון זל"ז גם זה קרוב לפשוטו של מקרא .. ה"נ י"ל וכו'", ע"ש.

8 ואף שהקושיא היא ,למה נסמכה פרשת מרגלים", שקושיא זו מתעוררת (לא מעצם שילוח המרגלים, כ"א) דוקא לאחרי לימוד כל הפרשה בו מדובר ע"ד חטאם, כותבו רש"י בתחילת הפרשה במקום ש,נסמכה", כדרכו בכ"מ.

שלח א

לפיכך מובנת תוספתו של רש"י ,ורשעים הללו" - בכך הוא מדגיש, שהשויון בין שני המאורעות הללו הוא רק לגבי החטא, אך לא לגבי האנשים, שאינם סתם חוטאים, אלא ,רשעים הללו" - להיפך ממרים, שרק עתה נכתב ש,כבוד חלק לה המקום".

ו. הדמיון בחטא - ,עסקי דיבה"

לכאורה, לא מובן: במה חטאה מרים? דיבוריה על משה ,אודות האשה הכושית אשר לקח" - ,ועתה גרשה"* היו אמת, הרי הוא גירשה וציערה וכו'. כמוזכן, מרים ,לא נתכוונה לגנותו"*, היא רק לא העריכה מעלות משה ככל הדרוש, היא חשבה שמשה לא היה צריך'+ לפרוש מן

הערות

  1. 9. בהעלותך יב, א וברש"י.
  2. 0. רש"י שם (וראה גם רמב"ם סוף הל' טומאת צרעת). וראה שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"י. חו"מ הל' אונאה כו' סכ"ט.
  3. 1. ובפרט ע"ד הפשט, וכמש"נ וענתה לא יגרע* (משפטים כא, י). ומפרש"י (בהעלותך שם) משמע שצפורה הצטערה (הדינים בזה - שו"ע אה"ע סע"ו וש"נ). ורק בפ' ואתחנן (ה, כח) נאמר
  4. 4. *) ואף שלשיטת רש"י עה"ת משה גרשה (כנ"ל בפנים) - הרי מזה שנקט רש"י כמ"פ הלשון ,פירש מן האשה" וכיו"ב (יב, א ד"ה ותדבר מרים; שם, ב; שם, ד; שם, ח), שהכוונה בזה בפשטות שפירש מד"א ולא שגרשה - מוכח, שנלשיטת רש"י) היו בזה ב' זמנים: בתחילה רק פירש מן האשה, ואח"כ - בלשון רש"י - ,ועתה (בזמן ד,ותדבר מרים גר'") גרשה".
  5. 5. [וההכרח לזה (שועתה גרשה) הוא מלשון הכתוב ,על אודות האשה .. אשר לקח"- ולא ,על אודות אשתו גו'" - שמזה מוכח, שעתה כבר לא הייתה אשתו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.