124

מעין ענין זה אנו מוצאים בפסח מצרים, שאז היה הציוי* ,משכו וקחו לכם", ופירשו חז"ל ,משכו ידיכם מעבודה זרה", שזהו ענין התשובה, למרות שאלו שנימולו לפני יציאת מצרים היו כגרים (בתחילת הגיור)*, ונוסף לכך נאמרו הדברים לכל מי שנאמר לו ,וקחו" (כדיוק לגבי וא"ו המוסיף ומחבר), כולל אלו שלא היה להם קשר לעבודה זרה, שאצלם לא היתה זו תשובה על חטא, אלא כתשובת הצדיקים, הנמצאים בעולם שקיימת בו עבודה זרה, וצריך להזהירם ,משכו. ידיכם מעבודה זרה".

יב. פ5סח שני - מצוה בפנ?י עצמה

לפי כל האמור לעיל מובן מדוע מונה הרמב"ם את פסח שני כמצווה בפני עצמה, למרות שמי שהקריב פסח ראשון אינו יכול להקריב פסח שני: אכן, פסח ראשון ופסח שני הם שני סוגים שונים של עבודה - פסח ראשון הוא עבודת הצדיקים, ופסח שני - עבודת התשובה, אך בכל זאת, אין דרושה הקרבת פסח שני אם הקריב פסת ראשון, כי פסח ראשון כולל גם את תשובת הצדיקים, ונכלל כאן הענין של ,רגל בפני עצמו" שבפסח שני.

בהעלותךג

יג. ההסבר לכך שפסח שני

- *ום אחד אמנם בפסח ראשון - צדיקים - ישנה תשובה, אבל זוהי תשובת

הצדיקים, שאין בה המעלה של תשובת פסח שני, שהיא בעיקר תשובה על חטא'* - ,,תקנתא" ו,תשלומין" (אלא

שפסת שני כולל את כל אופני התשובה, ובתוכם גם תשובת הצדיקים).

וזאת בשני ענינים: (א) צמאונו של בעל-התשובה נובע דוקא מכך ש,עד הנה היתה נפשו בארץ ציה וצלמות היא הסטרא-אחרא... "*, ולכן הוא צמא ,ביתר עז", יותר מאשר צדיקים?, שאצלם אין ענין זה קיים'*. (ב) תשובה על חטא מגיעה לדרגה שמעל לסדר השתלשלות, ובכוחה להפוך זדונות לזכיות. ואילו לצדיקים אין כח זה, אפילו כשקיימת אצלם עבודת התשובה.

זוהי הסיבה לכך שפסח שני הוא יום אחד ופסח ראשון הוא שבעה ימים, כי, למרות שגם בפסח ראשון קיים ענין התשובה, בכל זאת זוהי תשובת צדיקים, שהיא מוגבלת - אפילו ,,בכל מאודך" של צדיק הוא בדרגה של סדר והגבלה*. כפי שמוצאים, שאפילו