105

השבת... וקרבנות יחיד אינן דוחות... "*'. ומעצם העובדה שבין בני בתירא והלל, וכן בין רבי יאשיה ורבי יונתן, כדלהלן, היה דין ודברים אם קרבן פסח דוחה שבת, מוכח, שדעתם היא כדעת תנא קמא, שהרי לפי דעת רבי מאיר אין כאן מלכתחילה מקום לשאלה, כי קרבן פסח ,זמנו קבוע"':.

אלא, שגם לפי דעת תנא קמא, הכרחי התנאי של ,זמנו קבוע"ע כתנאי צדדי, ולכן פר העלם דבר של ציבור אינו דוחה שבת<, למרות

דכיון שכל הקרבנות היום תלויים בפר מחשיב קרבזצבור.ולהעירמעניןמכשירימצוהשלאהי'אפשר (ע"פ תורה) לעשותם מבעוד יום (שבת רפי"ט. פסחים רפ"ו. ועוד. ובירוש' (פסחים שם סה"ג) דהזאה אינה דוחה - מפני דעכ"פ מין הזאה ראוי מאתמול - משא"כ בנדו"ד).

0) משא"כ אם תלוי בצבור - שי"ל דפסח הו"ע של יחיד (כדלקמן בפנים ס"ד ואילך בארוכה). וי"ל שלכן לא הקשה ר' מאיר מפסח* - כי בזה י"ל שהת"ק ס"ל שיש בו גדר דקרבן צבור מכיון ש,אתי מכנופיא" (משא"כ בהנ"ל דהערה הקודמת).

1) ולהוסיף: מלשון הרמב"ם בפיה"מ הקדמה לסדר קדשים (,והמין הרביעי") - ,דומה זה המין לקרבן צבור לפי שהוא דוחה את השבת כו' שכל קרבן שקבוע לו זמן דוחה את השבת כו" - משמע, דזה גופא ש,קבוע זמנו" שייך לגדר דצבור.

2) ראה פרש"י פסחים שם (ע, ב ד"ה אמאי) - לענין חגיגה: הא ודאי קרבן צבור הוא .. וזמן קבוע לה.

3) וכקושיית ר' יעקב (על שיטת הת"ק) יומא

בהעלותך ג שיחות ₪

ש,חטאת הקהל הוא"<, ואין לך ציבור גדול מכלל ישראל.

ולפיכך: מפסח מצרים, שהיה קרבן יחיד והוקרב ביום חול< לומדים שקרבן יחיד אינו דוחה שבת. לעומת זאת הוקרב הפסח במדבר בשבת* -

שם. ומתורצת ג"כ קושייתו משעירי עכו"ם. ובנוגע לחגיגה - ראה פסחים שם דנלמד מ,וחגותם אותו גו'" דאינה דוחה את השבת. וראה פסחים עו, סע"ב: ,כיון דאית לי' תשלומין כל שבעה לא דחיא שבת" (אבל בתוס' שם לא גריס לי').

5 להעיר דלקיחתו היתה בשבת (תוד"ה ואותו שבת פז, ב) אבל אפ"ל לקיחה מבלי חילול שבת (מה"ת). וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 62 ואילך.

6 אבל להעיר מראב"ע (פקודי מ, ב. ר"פ שמיני) ד,ביום השמיני" הוא ,שמיני לניסן" וכן צ"ל (כמ"ש בראב"ע שם) לדעת רע"ק (ספרי פרשתנו ט, ו. סוכה כה, רע"ב) דה="טמאים לנפש אדם" (פרשתנו שם) - ,מישאל ואלצפן היו שנטמאו לנדב ואביהוא" [דאל"כ - היו יכולין ליטהר קודם י"ד ניסן (כקושיית ר' יצחק - ספרי וסוכה שם), ועכצ"ל שגם רע"ק ס"ל ,שחל שביעי שלהם להיות בע"פ" (ראה גירסת הס' שהובאה בתוד"ה שחל סוכה שם)] - ויש רוצים לתרץ כמה קושיות ע"י שנאמר שגם רע"ק פליג על התו"כ כו' (דלעיל הערה 4) דאותו היום נטל י' עטרות כו', ואין ראי' ד="ביום השמיני" הי' ב="ראשון למע"ב (ובראב"ע פקודי שם: ביום ששי הוקם המשכן או ביום השבת).

ולהעיר דגם בפסח גלגל פלוגתא מעין זה (האם היתה קביעות דע"פ שחל בשבת): בסדר עולם פי"א (ועד"ז הוא בכמה מקומות) דכיבוש יריחו - כ"ח ניסן - הי' בשבת, וא"כ ע"פ חל בשבת, ונאמר (יהושע ה, י) ,ויעשו את הפסח בארבעה עשר גו'": אבל בסדר הדורות מובא דר"ח ניסן הי' אז ביום ב', וא"כ ע"פ חל בחול.

וידועה שקו"ט האחרונים בכ"ז (וגם בענין פלוגתת בני בתירא והלל) - הובאה בתו"ש בא כרך ידיא מילואים סי"ג, וש"נ.