86
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
למקום" - שלשה שותפין", כמאמר חז"ל'" ,,השווה הכתוב כיבוד אב ואם לכבוד המקום") והאחרים - בין אדם לחברו'*].
יש, אפוא, להבין: אם כבר יש רמז ל,חמשה חומשין", ולא רק ל,תורה" באופן כללי, לשם מה יש צורך ברמז נוסף לעשרת הדברות הכתובים ב',חמש חומשין"?
ה. קושי כללי על הפירוט של קרבנות הנשיאים
כדי להבין זאת יש להקדים שאלה כללית על קרבנות הנשיאים:
קרבנות אלו של הנשיאים לא היו נדבה למשכן בכלל, כעגלות וכדומה?, אלא ,לחנוכת המזבח', שנעשתה דוקא עלדידי מה שהקריבו על המזבח - ה,סולת בלולה בשמן למנחה", ,קטורת", ועולה, חטאת ושלמים.
אם כך, אין מובן מדוע אין מתחילה התורה בפירוט סוגים אלו שהוקרבו על המזבח אלא ב,קרבנו קערת כסף אחת... מזרק אחד...", תוך הרחבה ופירוט משקלם של הכלים ושוויים (וכך גם לגבי ,,כף אחת"), כאילו הם היו העיקר בחנוכת המזבח!
ו פעולת המזבת: הפיכת בהמה גשמית לקדושה
מובן בפשטות, שרמזי הקרבנות שהובאו לחנוכת המזבח שבמשש קשורים לענין המזבח - בהם מתבטאת תכלית המזבח והקרבנות המוקרבים עליו. כלומר, כאשר הקריבו הנשיאים את קרבנם לחנוכת המזבח, הם סדרו זאת בסדר מיוחד, מספר מיוחד וכו', כך שנרמז החידוש שבמזבח, על פני המצב הקודם.
המעלה שבקרבנות שמקריבים על המזבח שבמשכן, על פני אלה שהוקרבו לפני מתן תורה, היא:
מטרת המשכן בכלל היא, כמפורש בפסוק? - ,ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", הכנת מקום להשראת השכינה בגלוי, עד שהמשכן עצמו הוא ,מקדש"5 - דבר מקודש.
וזוהי גם פעולת המזבח שבמשכן, שביכולתו של כל יהודי לקחת בהמה של חולין ולעשותה קרבן לה, כך שנראה בעיני בשר שהיא מתקדשת, עלדידי שמקריבים אותה על המזבח, ואש .. מן השמים"< אוכלת את הקרבן.
כדי להביא לידי פעולה זו, הביאו הנשיאים שני סוגים שונים של קרבנות:
הערות
- 9. קידושין ל, סע"ב. נדה לא, ב.
- 0. קידושין שם.
- 1. כ"ה באברבנאל יתרו בשם חז"ל.
- 2. ז, ג ואילך. וראה רש"י שם, יו"ד.
- 3. וע"ד ההלכה י"ל - עפמ"ש בספרי עה"פ וקרבנו קערת גו' דצ"ל נעשית מתחלה לשם קרבן (שלא נשתמש בו הדיוט): ולכן נאמר ע"ד הכלים תיכף לתיבת ,,וקרבנו". וראה צפע"נ עה"ת שם.
- 6. נשא ה
- 7. שיחות
- 8. ההסבר לכל זה הוא:
- 4. תרומה, כה, ח. 5 כשמו ,(ועשו לי) מקדש". וראה עירובין בתחלתה. 6 רש"י ויקרא א, ז. במדבר ד, יג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.