82

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

> לקוטי בדומה לכך ,ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" אינם שני ענינים שונים, אלא ברכה אחת הכוללת חיוב ושלילה. ,וישם לך שלום" ייתכן רק כאשר ,ישא ה' פניו אליך" - יכבוש כעסול.

לכן מפרש רש"י על ,אמור להם" (אמירת הברכות), שברכה זו היא ,,כמו זכור שמור"::: הזכירה והשמירה בשבת אינם שני ענינים שונים, אלא ענין אחד, = עדדכדידכך = ש,זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו"'י הזכירה היא מושלמת כאשר ישנה שמירת שבת. וכך גם ,אמור להם כל ברכה שמברכים הכהנים את ישראל כוללת חיוב ושמירה (שלילה), וזהו ענין אחד, כדלעיל, ש,יברכך - יתברכו נכסיך" הוא באופן של ,וישמרך" - ,,הוא הנותן הוא השומר", ורק אז הברכה היא מושלמת.

ובהמשך לכך מפרש רש"י ,אמור

נשא ד

להם, שיהיו כולם שומעים", שההכנה לכך שהברכה תהיה באופן כזה - ברכה אחת הכוללת חיוב ושמירה - היא כאשר אצל ישראל, ואצל כוונת הכהנים יהיו שני הענינים: החיוב - הברכה היא בלשון יחיד לכל אחד במיוחד, הן באמירת הכהנים והן בשמיעת ובהרגשת בני ישראל. ומצד שני: ,,שיהיו כולם שומעים", כל יחיד שומע שמברכים את היהודי האחר ואת כל האחרים, כדלעיל, וזהו ענין של שלילה, התבטלות מציאותו העצמית.

וכאשר ,כולנו כאחד" זהו הכלי ל,ברכנו אבינו"?:, עד לכללות הברכה ,וישם לך שלום", שהוא ,,שקול כנגד הכל" ועד לשלימות בכך בביאת משיח צדקנו ש,שלום" שמו*, שאז יהיה ,,אהפוך אל עמים כולם שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד"* - כי מלאה הארץ דעה את

ה' כמים לים מכסים"*. (משיחת ש"פ נשא תש"ל)

הערות

  1. 9. פרש"י עה"פ.
  2. 2. ועד"ז בברכה השני' ,,יאר ה' פניו אליך" - שזהו הסימן והתוצאה של - ויחנך" (ראה פרש"י תשא לג, טז).
  3. 0. להעיר גם מרמב"ן כאן.
  4. 1. פרש"י יתרו שם.
  5. 2. ראה תניא פל"ב.
  6. 3. פרש"י בחוקותי כו, ו.
  7. 4. פרק השלום סוף דרך ארץ זוטא.
  8. 5. צפני' ג, ט. רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
  9. 6. ישעי' יא, ט. רמב"ם שם ספי"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.