80

לפיכך מביא רש"י הוכחה גם מ,,שמור", ומכך שרש"י אומר בפשטות ,זכור שמור" ואינו מציין למה הכוונה, מובן שכוונתו היא לביטויים ,זכור שמור" שכבר נלמדו וקשורים ביניהם, ואילו הביטויים זכור ושמור לגבי שבת:

שמירת שבת אינה פעולה תמידית, היא קשורה ליום השבת בלבד, אך בכל זאת נאמר הציווי בלשון המקור (,שמור" בקמץ) המצביע. על ענין תמידי. זוהי הוכחה לכך שגם לגבי פעולה שאינה נעשית כל הזמן, אלא במחזוריות מסויימת = ובזמנים קבועים, מתאים להשתמש בלשון

המקור. ההוכחה מ,,שמור" בלבד פחותה אף מ,זכור", כי ,שמירת שבת" אינה

פעולה חיובית, אלא שלילה, וניתן היה לחשוב שרק אז מתאים השימוש בלשון המקור, כי למרות שקיום ה,,שמור" הוא בזמן מסויים, הרי המשמעות השלילית של ,שמור" קיימת בכל רגע, ואף בימות החול אין מחללים שבת כאשר עושים מלאכה.

לכן ההוכחה הראשונה והעיקרית היא מ,,זכור", שהיא פעולה חיובית של זכירה, שאין היא תמידית כמו שלילת ,שמור" ובכל זאת נאמר הציווי בלשון מקור.

וכך מובן לגבי ,אמור להם", שלמרות שברכת כהנים אינה תמידית, אלא קשורה לזמן מסויים, בכל זאת כיוון שמדובר בזמנים קבועים, מתאים להשתמש בלשון מקור, המורה על תמידיות. כפי שמוצאים את הביטוי

,תמיד" אצל המנורה* כיוון שדלקה בכל לילה, למרות שלא דלקה במשך כל היממה.

4 השאלות על ההסבר הנ"ל

לפי זה קשה : א) אם אין התורה מציינת כאן את הזמן הקבוע של ברכת כהנים, מה מוסיפות המילים ,אמור להם" לאחר שנאמר ,כה תברכו את בני ישראל"?:

וקשה לתרץ, שניתן היה לחשוב לפי המילים ,,כה תברכו... ", שברכת כהנים היא רשות, שכאשר תרצו לברך ,כה תברכו", ולכן מדגישה התורה. מיד שזהו ציווי - ,אמור להם" -

כי לפי זה צריך היה הסדר להיות הפוך*: תחילה הציווי הכללי על ברכת כהנים, ורק אחרזכך הפרט ,כה תברכו" - נוסח הברכה.

ב) יותר מכך: ,אמור להם" אינו רק ביטוי מיותר, אלא הוא סותר לכאורה את לשון הברכה: נוסח הברכה כולו