77

המילה ,אמור", מדוע הוא מצטט גם את המילה ,,להם", ואינו אומר בקיצור: ,אמור - כמו זכור שמור"?

כן יש להבין: מדוע מביא רש"י שתי

דוגמאות ,זכור" ו,שמור", = ואינו מסתפק בדוגמא של זכור בלבד או שמור בלבד?

ג. הפירוש השני של רש"י והשאלות עליו

בפירוש השני של רש"י, ,אמור להם שיהיו כולם שומעים", הכוונה היא בפשטות, כדברי המפרשים, למנוע מחשבה בטעות שהכהן יכול לומר את ברכת כהנים בינו לבין עצמו בלי שמיעת הקהל', אלא שצריך להיות ,אמור להם שיהיו כולם שומעים".

אין מובן: א) ממה נפשך - אם רש"י לומד את דבריו מן המילה ,,להם" - ,שיהיו כולם שומעים", אין הוא צריך לצטט את המילה ,אמור"? ואם הוכחת רש"י היא גם מן המילה ,אמור"', שהאמירה צריכה להיות באופן שתגיע ,להם" (שזה סביר יותר, כי הענין מתאים יותר לתוכן הפסוק המדבר על אמירת הכהנים, ולא על שמיעת בני ישראל), צריך היה רש"י להתבטא בהתאם לכך, בדומה ללשון הגמרא', שהאמירה צריכה להיות ,,בקול רם"?'.

ב) אם רש"י מתכוון לשלול את אמירת הברכה בינם לבין עצמם, מדוע אין הוא אומר זאת בפירוש (כשם שהוא שולל בפירושו הבא: ,לא תברכם בחפזון..."), וכפי שנאמר ב,ספרי" ובגמרא? ולכאורה, אדרבה: אם בספרי ובגמרא, שאותם לומדים ,בן עשר למשנה" ו,בן חמש עשרה לגמרא", צריך לבאר שהכוונה היא שלא יברכום בינם לבין עצמם או בלחש" - הרי ודאי צריך לבאר זאת רש"י בפירושו המיועד ל,,בן חמש למקרא".

ג) מדוע משתמש רש"י בביטוי ,בולם שומעים" ואינו מסביר למי הכוונה? אמנם, הדבר נאמר בהמשך ללשון הפסוק ,כה תברכו את בני ישראל אמור להם", אך הרי אין הכוונה לכל בני ישראל בכל מקום, אלא ליהודים שבאותו מעמד, והיה מתאים

שרש"י = יציין זאת, כפי שנאמר ב,ספרי" - ,,שיהיה כל הקהל שומע" וכדומה.

ד הפירוש השלישי של רש"י והשאלות על'ו

בפירוש השלישי, ,אמור, מלא, לא תברכם בחפזון ובבהלות אלא בכוונה ובלב שלם", צריך להבין: א) כמוסבר מספר פעמים הרי הענין של מלא וחסר אינו קושי בפשוטו של מקרא שרש"י חייב לתרצו - ואדרבה, ברוב המכריע