72

הערות

1. 2. משא"כ בירוש' מו"ק פ"ג ה"ז (הובא בפוסקים) וכיו"ב - המדברים במעלת ודרגת חכם לגבי ת"ח וכו'. ולהעיר מש"ך ליו"ד סי"ח סקכ"ט (ובשו"ע אדה"ז שם). ועוד. מהקדמת החוו"ד לפי' לשו"ע חיו"ד. ואכ"מ.
2. 3. רפ"ו דאבות.
3. 4. סוטה כב, א.
4. 5. פרש"י שם ד"ה שמורין.
5. 6. חגיגה י, א. וראה פרש"י שם.
6. 7. אבל מכיון שלפנ"ז במשנה ובגמרא יש ב' שיטות דר"י ור"נ, אם הסכמה - ,,עונה אמן" - הוא רק גדול יותר או שהוא ענין חדש נוסף, ולא נפסקה כאן ההלכה, י"ל שגם בסיום הגמרא נרמזות ב' הדיעות. וי"ל שזהו הנפק"מ באם ישנה ההוספה ,א"ת בניך אלא בוניך", או לא:
7. 7. ,א"ת בניך כו'", טעמו כי ,תיבת בניך (שבסוף הכתוב. מיותר מאחר שאמר ברישא וכל בניך למודי ה' די לו לומר .. ורב שלומם" (של"ה חלק תושבע"פ תג, ב). ולפ"ז אין ,,בניך" הב' מיותר, ד,בניך" הם ה,בוניך" (ראה שבת קיד, א). וכל הכתוב מדבר בסוג א' - תלמידי חכמים, שהם דוקא מרבים שלום בעולם - כדעת ר"נ שמעלת העונה אמן (ת"ח) על המברך (חכמים) הוא בענין חדש.
8. 8. משא"כ לפי רוב הדפוסים שליתא כאן ,א"ת בניך כו'" והובא רק הכתוב, הרי הכתוב מדבר בשתי סוגים, שכל א' נק' ,בניך": א) ,וכל בניך למודי ה'" - תלמידי חכמים (וכמ"ש במצו"ד שם), ב) ,בניך" השני - חכמים שגם הם מרבים שלום בעולם. והוא כדעת ר"י שרק ,,גדול העונה אמן יותר כו'", אבל לא גדר חדש כנ"ל. [אלא שמ"מ העיקר הם תלמידי חכמים (בדוגמת ,,גדול העונה כו'"), שלכן: א) ר"א אר"ח מזכיר רק תלמידי חכמים. ב) גם בהכתוב, זה שחכמים מרבים שלום הוא רק בוא"ו המוסיף*].
9. 9. *) ואף ש,שלום" נאמר בבניך הב' ,ורב שלום בניך" - הרי י"ל דורב שלום" קאי (גם) אַלפניה, ב) בסגנון אחר קצת: פשוטו דקרא ד,כל בניך" (א) יהיו ,,למודי ה'", ועוד ו(ב) ,רב שלום (בניך)". ומדלא