55
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
0" לקוטי
נשא ב*
א. הסמיכות בץ נזיר לבץ סוטה וגיטין
חז"ל' אומרים ,,למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין".
מאותה סיבה סמוכים נושאים אלו גם בתורה שבעל-פה - מסכת סוטה באה מיד לאחר מסכת נזיר - כדברי הגמרא בתחילת מסכת סוטה:: ,תנא מנזיר סליק, מאי תנא דקא תנא סוטה? כדרבי .. למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה .. שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר...".
ואילו הרמב"ם3 אומר שמסכת סוטה באה מיד לאחר מסכת גיטין (ומסכת נזיר היא לפני מסכת גיטי) - ,שעינינה (של מסכת סוטה) מענין הגירושין, שהסוטה כשתזנה, יש לכוף האיש והאשה על הגירושין".
ודברי הגמרא ,תנא מנזיר סליק מאי תנא סוטה .. שכל הרואה סוטה .. יזיר עצמו..." נאמרים, כהסבר
ה,מאירי"י, כי ,גיטין וסוטה לענין זה אחד הם, שסיבת הגירושין בסיבת הקלקול .. ונסמכו (גיטין וסוטה) לנזיר למד'"* שהקלקול הבא מצד היין גורם לגיטין וסוטה".
יש להבין: מאחר ובתורה שבכתב באות שתי הפרשיות, נזיר וסוטה בסמיכות מיידית זו לזו - מדוע בתורה שבעל"פה, שגם בה סמיכות מסכת נזיר לגיטין וסוטה הוא אותו טעם של התורה שבכתב - יש הפסק ביניהם?
ועוד יש להבין: מהו ההסבר למחלוקת, אם סוטה באה מיד לאחר נזיר (כפירוש רש"י:, וכפשטות לשון הגמרא), או לאחר מסכת גיטין (כשיטת הרמב"ם)?
ב. חובת הקינוי תלויה במחלוקת לגבי גירושין
יש המפרשים*, שהרמב"ם נוקט בשיטת הירושלמי, שענין הקינוי תלוי בגירושין, ולכן הוא סובר שמסכת סוטה באה לאחר גיטין:
פארמא (למדרש - להדרש?). ובהוצאות הראשונות (ליוורנו תקנ"ה. הלבערשטאט כת"ר) = ,,לסדר" (בסמ"ך).
הערות
- 1. *) וסיום מס' סוטה.
- 1. ברכות סג, א. ריש סוטה. פרש"י פרשתנו ו, ב. וראה תיב"ע עה"פ.
- 2. וראה שם הטעם שלא תני נזיר לאחרי סוטה (כסדרם בתושב"כ). וראה תוד"ה מאי ריש נזיר. ולהעיר מסדר המסכתות דסדר נשים במאירי (בפתיחתו לבית הבחירה) לפי ,,הסדור אשר בידינו היום על פי קבלתנו ועל פי הספרים המדויקים".
- 3. בהקדמתו לפיה"מ ד"ה והחלק הששי.
- 4. לסוטה שם. ועד"ז מפרש בריש נזיר. - ומתורצת עפ"ז קושיית התוי"ט ריש סוטה. *4) כ"ה בהוצאת ירושלים תשכ"ז - ע"פ כת"י
- 6. סוטה שם ד"ה מכדי וד"ה מאי תנא.
- 6. מים חיים להפר"ח ריש סוטה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.