51
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי אך כאשר מגיעים לפסוק ,מבן שלשים גו' כל הבא לעבוד עבודת עבודה" - שפירושו ,עבודה לעבודה אחרת" (שיר) -מתעורר קושי: מדוע שיר שייך דוקא לגיל של בעלי כח?
לכן אומר רש"י ,הוא השיר במצלתים וכנורות" - ומשמיט ,נבלים" ואת השיר בפה בכלל: מהעובדה שבפסוק זה נאמרה עבודת שיר מדייק רש"י, שהמדובר כאן אודות סוג שיר כזה אליו נדרשים בעלי כח - וזהו ,השיר במצלתים וכנורות", שהשיר שלהם קשור עם עשי, מלאכת יד', עם מאמץ גדול יותר; מה שאין כן בנבל - מלשון נבל יין* - אשר קול שירתו נוצר עלדידי נשיפה* בפה ומכל שכן סתם שיר בפה, אינו קשור עם כזו התאמצות.
שאר העבודות כשרות גם לאחר גיל חמשים
בכך יובן גם הטעם ש,עבודת עבודה" נאמרה דוקא בפסוק זה, בסוף המנין:
נשא א
בהצבת הפסוק בסוף וסך הכל של המנין - שנמנו רק בני לוי ,מבן שלשים גו' כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא באוהל מועד" - בא הפסוק להבהיר, כי העובדה שהמנין הוגבל לגיל זה דוקא, הוא רק מחמת שני עניינים אלה: ,עבודת עבודה (השיר במצלתים וכנורות)% ועבודת משא" - ולא בגלל העבודות'" האחרות של בני לוי (כמו פירוק והקמת המשכן וטעינת העגלות") היכולות להיעשות גם לאחר בן חמשים שנה*;
3 ואף שלעבודות הנ"ל צריך לכאורה בעל כח יותר מב,שיר במצלתים וכנורות" - אולי אפ"ל, כי עבודות הנ"ל נעשו ע"י שנים ויותר, משא"כ השיר במצלתים וכנורות שנעשית ע"י כאו"א בפ"ע.
ובזה יומתק ההמשך בפרש"י בהעלותך (דלקמן בפנים) ,,(אבל חוזר כו') וזהו ושרת את אחיר עם אחוהי" - דלכאורה: מה נוגע לפרש זה באותו
הערות
- 7. ראה (בנוגע למצלתים) פרש"י ערכין יג, ב ד"ה עבידתא. וראה תוי"ט ערכין פ"ב מ"ה ד"ה והצלצל.
- 8. ש"א י, ג. וראה פיה"מ ערכין פ"ב מ"ג דנבל כעין נאד (אף שס"ל שהוא כלי שיר במתרים).
- 9. ראה פרש"י ערכין ספ"ב. רלב"ג דה"א טו, כ. ועוד.
- 4. אבל ראה פיה"מ להרמב"ם ערכין שם ושם מ"ו. ולכאורה הוא כהירושלמי סוכה פ"ה ה"ו. שוח"ט (ופרש"י) תהלים פא, ג. וכהקס"ד בערכין ספ"ב.
- 0. ואת"ל (דלא כנ"ל ס"ז והערה 44) שלא הי' שוס משא בכתף לבני מררי - נמצא, דזה שנמנו בני מררי רק עד ,בן חמשים שנה" (אף שאין בהן עבודת משא), הוא רק מפני שיש (גם) אצלם* ,עבודת עבודה" (שיר)** שהיא רק עד בן חמשים.
- 1. ועפ"ז ,,לעבוד" שנאמר (ד, כד) בבני גרשון היינו (רק) שיר. ומה שלא פרש"י זה שם - כי ההכרח לזה הוא רק ממש"נ כאן ,עבודת עבודה".
- 2. ועפ"ז, פירוש רש"י ,עבודת משא - כמשמעו" שולל ג"כ טעינת עגלות (כנ"ל בפנים ס"ג).
- 8. *) ובפשטות צ"ל שגם מבני קהת היו משוררים - ומה שנזכר אצלם (בס"פ במדבר) רק עבודתם לשאת ולא ע"ד עבודה אחרת - כי הענין ד,נשא את ראש" (שהוא העיקר כאן) הוא רק מצד עבודת משא (שצריך בעל כח גדול ביותר) ולא מצד עבודת השיר.
- 9. **) ובדוחק אפ"ל שנכלל ב,(משמרת משאם) לכל עבודתם" - פרשתנו ד, לא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.