49

56 לקוטי חמשים שנה"י; והעובדה שגם בני מררי נמנו ,מבן שלשים גו'" היה כדי לדעת כמה יש בהם המסוגלים לשאת בכתף - עבודת משא (וכנ"ל שגם אצלם היה משא בכתף).

ח. העבודה היתירה של בני גרשון ביחס לבני מררי

אמנם צריך להבין: גם לבני גרשון היו עגלות למשאם* - ואם כן במה שונים הם מבני מררי (שגם להם היה משא בכתף כנ"ל), שאצלם נאמר ,זאת עבודת משפחות הגרשוני גו' ולמשא", שאצלם ה,משא" (לשאת בכתף) היה עבודה?

והביאור בזה: לכאורה מובן, שהעבודות של גרשון ומררי בהקמת ופירוק המשכן נעשו על הסדר:

קודם פירקו בני גרשון את חלק המשכן השייך לתפקידם - קלעי החצר, היריעות וכו' (המכסים ותלויים על הקרשים ועמודים) - ומיד העמיסו אותם על העגלות?* שלהם, ורק אחר כך* החלו בני מררי בעבודתם - לפרק את עמודי החצר, קרשי המשכן וכו' והעמיסו אותם על העגלות

[וכמו כן בהקמת המשכן: קודם

נשא א

הורידו בני מררי את הקרשים עמודים וכו' מהעגלות שלהם ומיד הציבו אותם, ואחר כך הורידו בני גרשון את היריעות וקלעים וכו' מהעגלות שלהם ותלו אותם על הקרשים והעמודים וכו'].

נמצא, שכאשר בני גרשון הורידו את יריעות המשכן (ואת קלעי החצר מהעמודים) עמדו עדיין עמודי החצר על מקומם, וממילא היו מוכרחים לשאת את היריעות (בכתף)%*% את כל השטח של חצר המשכן עד מחוץ לחצר (שהרי את העגלות לא היה אפשר להכניס בין עמודי החצר עד קרוב למשכן) - ולכן נקרא זה אצלם ,עבודת משא"'ל.

לעומת זאת אצל בני מרריי5, לא היה כל הכרח שיסחבו בעצמם את הקרשים כו' למרחק גדול, כי היה באפשרותם לקרב את העגלות בסמוך