48

משפחות הגרשוני לעבוד ולמשא" - הייתה אצלם עבודה נוספת חוץ מ,משא" - ולכן הענין של ,נשא את ראש", הקשור עם עבודת משא, היה אצלם בדרך טפל לבני קהת** [ולכן מדייק כאן רש"י בלשונו ,כמה. יש שהגיעו לכלל עבודה" (סתם) ואינו אומר (כמו בבני קהת) ,,עבודת משא"];

אך אצל בני מררי לא נאמר כלל ,ואת עבודת גו'", אלא ,זאת משמרת משאם"+ - כלומר: ,משאם" לא היה בגדר עבודה (שהרי לא הוצרכו לשאת בעצמם בכתף), כי אם היו ממונים בלבד [כפי שרש"י פירש קודם" את ,משמרת" - ,מנוי שהאדם ממונה עליו"] על ,משאם"

- כלומר היה עליהם לדאוג לנשיאתם של דברים אלה, אך לאו דווקא בעצמם (בכתף); וכפי שאכן היה בפועל, שהמשא שלהם לא היה בכתף אלא על עגלות (כמסופר בהמשך הפרשה) -

ומכיוון שעיקר תפקידם לא היה בגדר של ,עבודת משא", לכן לא הייתה אצלם אותה נשיאות ראש וחשיבות הקשורה עם ,הראויץ לעבודת משא".

זי גם לבני מררי היה משא כלשהו בכתף

אף על פי כן, נמנו גם בני מררי ,מבן שלשים שנה גו' ועד בן חמשים שנה" - כי למרות שתפקידם היה באופן של ,משמרת משאם" (ולא ,עבודת משא"), אך אין זה שולל שגם אצלם היו מקרים מסויימים של משא בכתף; כי אף שמשאם נעשה בכללות באמצעות העגלות, הרי בכל אופן היה עליהם לשאת אותו עד העגלות, וגם יש מקום לומר שלא כל ,כלי משמרת משאם" היו על העגלות'*.

על פי האמור אפשר לומר, שזו כוונת רש"י לשלול בפירושו על ,ועבודת משא - כמשמעו": היה ניתן לפרש ,,עבודת משא" - ,,עבודה למשא" בדומה ל,משמרת משאם" של בני מררי, שאין זה משא גופא, אלא המינוי לדאוג לענין המשא -

וזה רש"י שולל בפירושו - לפי שענין זה אינו קשור עם בעלי כח, וממילא לא עם ,מבן שלשים גו' ועד בן