47
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
52 לקוטי הקדשים":, ולכן לא נאמר אצלם כלל ,נשא את ראש".
וזה מתאים, לכאורה, עם פירוש רש"י לקמן בפרשת בהעלותך, ששלושת התנופות שמצינו אצל בני לוי, היו - ,,הראשונה לבני קהת .. לפי שעבודת קודש הקדשים עליהם השני' לבני גרשון .. שאף עליהם היתה עבודת הקדש .. הנראות בבית קודש הקדשים והשלישית לבני מררי".
אמנם (נוסף על כך שאי אפשר לומר שרש"י סומך בדבריו כאן על כך שישוו אותם עם פירושו מאוחר יותר בפרשת בהעלותך, הרי) מזה גופא שעל ,נשא את ראש וגו'" הנאמר בבני קהת אומר רש"י ,,מנה מהם את הראויין לעבודת משא .. (שזה קשור עם בעלי כח, כפי שרש"י ממשיך) והפחות משלשים לא נתמלא כחו .. והיותר על בן חמשים כחו מכחיש מעתה" - ואינו מקשר זאת בכלל עם הקדושה של משאם - מובן, שלפי פירוש רש"י ה,נשא את ראש" הוא רק מצד זה שהנם ,,ראויין לעבודת משא" -
וחוזרת הקושיא למקומה: מהו החילוק בזה, בין בני קהת בני גרשון ובני מררי?
בהכרח אם כן לומר, שבמנין של בני לוי ,מבן שלשים גו' ועד בן חמשים שנה" היו לפי רש"י שני סוגים:
א) סוג מנין אחד באופן של ,נשא
נשא א
את ראש" השייך בעיקר אצל בני קהת, וגם אצל בני גרשון כטפלים אליהם (,גם הם"), אך לא אצל בני מררי.
ב) מנין הלויים ,כל הבא לצבא לעבודה באוהל מועד" שלא היה קשור עם נשיאות ראש - ומנין זה היה בשוה אצל כל בני לוי ,מבן שלשים גו' ועד בן חמשים שנה" העושים עבודה.
1 ,עבודת משא" - הנעשית בכתף ולא בעגלות
והביאור בכל זה:
(המנין בלשון) ,נשא את ראש" מציין את הנשיאות ראש והחשיבות של בעלי כח"י, המתאימים לעבודת משא (כלשון רש"י אצל בני קהת ,,מנה מהם את הראויין לעבודת משא"); וזה טעם ההבדל האמור (בנוגע לנשיאות ראש) בין בני קהת ובני גרשון ומררי - בהתאם להבדל ביניהם בנוגע ל,עבודת משא":
אצל בני קהת מוזכריי רק הענין של (עבודת) משא, ומכיוון שזו הייתה כל עבודתם, לכן היה אצלם עיקר הענין של ,נשא את ראש";
אצל בני גרשון נאמר* ,,זאת עבודת
הערות
- 5. ראה ביאורי מהרא"י לפרש"י דלקמן בפנים (נעתק לקמן הערה 51).
- 6. ח, יא. וראה משכיל לדוד ריש פרשתנו.
- 3. שיחות
- 7. להעיר משבת צב, א. נדרים לח, א (אין כו' גבור").
- 8. בפ' במדבר ד, טו. ומש"נ (שם, יט) ,איש איש על עבודתו ואל משאו" - עכצ"ל שאיירי בעבודתם זו ב,,קדש הקדשים" (ולא בשיר וכיו"ב) שהרי בא בהמשך ל,בגשתם את קודש הקדשים". וראה ראב"ע שם.
- 9. פרשתנו ד, כד. ועד"ז שם, כז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.