42
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי והבעש"ט משפיעים ל(כל) יהודי בכל דור ודור:
משה שענינו תורה, מגלה את עצם הענין של ,ממלכת כהנים" אצל בני ישראל - בסוג של ,מארי תורה" (=בעלי תורה), שם מנותקים מן העולם, תורתם אומנותם*, שעליהם נאמר ,מאן מלכי רבנן"*.
(וכעין זה משפיע הענין אצל כל יהודי" בעת התמסרותו. ללימוד התורה, שיש לו הכח להינתק לחלוטין, לשעה זו לפחות, מכל עניני עולם ודאגותיו, ולשקוע בלימוד התורה בדיוק כמי שתורתו אומנותו).
דוד שענינו תפילה, ולכן הוא כתב את ספר תהילים'9, משפיע על כך שגם עבודה זו תיעשה באופן של מלכות: למרות שהוא מבקש את צרכי, מתמלאות הבקשות מיד ללא עיכובים, כמילוי בקשתו של מלך (שלא כבתפילה רגילה, שכיוון שהבקשה היא מלמטה ייתכנו עיכובים והפרעות שיגרמו לאידמילוי הבקשה, או לעיכובה, למילויה באופן חלקי
חג השבועות ג
וכדומה), כמו שנעשה הדבר על-ידי תורה - כמסופר בזוהר% שכאשר צריך היה רשב"י להביא להורדת גשמים הוא אמר דברי תורה על הפסוק9 ,הנה מה טוב... " ומיד הגיעו גשמי ברכה באופן הרצוי*.
ולכן יש בספר תהילים, תפילת דוד, שני קצוות: מצד אחד זהו ענין של תהילות ותשבחות כתפילה, ויחד עם זאת זהו אחד מכ"ד ספרים של תורה שבכתב, ולכן השפעתו דומה להשפעת התורה*.
הבעש"ט גילה את אחדות ה' בעולם, כיצד המציאות האמיתית של כל נברא היא דבר ה' המהווה ומחיה אותו בכל רגע, אך את זאת הוא גילה בדרך התורה (עלדידי גילוי פירוש לפסוק)*,
ובאמצעות זאת ניתן הכח לכל יהודי, שגם כאשר הוא עסוק בדברים גשמיים, וגם בחומריות העולם, ואפילו במצב של אותותינו לא ראינו...", שכתוצאה מכך עבודת ה,בירור"
הערות
- 7. להעיר מתו"א סט, ג: משה שפיר קאמרת (שבת קא, ב. וש"נ) .. וכל ראשי ישיבות שבכל דור הן בחי' משה.
- 8. להעיר דרשב"י - הדוגמא בש"ס (שבת יא, א) לתורתו אומנתו - הוא ניצוץ משה רבינו (סדור שער הל"ג בעומר דש, סע"ב. ועוד).
- 9. וראה תו"א שהובא לעיל הערה 19.
- 0. ראה בארוכה לקו"ש חי"ז שצויין בהערה הנ"ל. ולהעיר מתו"א סז, ב.
- 1. ב"ב יד, סע"ב. ובמדרש תהלים בתחלתו: אע"פ שנאמר כו' לא נתקן אלא ע"י דוד מלך ישראל.
- 2. ח'"ג נט, ב. וראה בכ"ז (וההפרש דפעולת התפלה ותורה) - סה"מ אתהלך לאזניא ע' רי ואילך. אוה"ת ויקרא (כרך א') ע' רנד ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רסז ואילך.
- 3. תהלים קלג, א.
- 4. משא"כ ע"י תפלה - ראה תענית כג, א.
- 5. וי"ל שזהו מה שביקש דוד (מדרש תהלים בתחלתו) ש,יהיו קורין בהן (בתהלים) ונוטלין שכר עליהם כנגעים ואהלות" - היינו, שהפעולה שע"י אמירת תהלים תהי' ע"ד הפעולה שע"י תורה.
- 10. וראה קובץ מכתבים לתהלים (אהל י"י) ע' 1. 203. 220. ועוד.
- 6. ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 27 ובהערות שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.