41

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אלא כשם שהשפעותיהם מודגשות, באופן כללי, בתקופות שונות, כך בכל דור הן מחולקות לפי שלשה סוגים שונים של יהודים באותו דור (ואצל כל יחיד בפני עצמו - בשלשה סוגי עבודה רוחנית).

עבודת ה' נחלקת, באופן כללי, לשלושה סוגים: תורה, עבודה (תפילה) וגמילות חסדים (מעשה המצוות) הכוללת את הציווים 9 ,בכל דרכיך דעהו" ,כל מעשיך יהיו לשם שמים", שהם מקבילים לאופני העבודה בשלוש התקופות הנ"ל (מדבר, ארץ ישראל וזמן הגלות):

תורה היא גילוי חכמתו של הקדוש

ברוך-הוא, ולימוד התורה הוא בדרך שמלמעלה למטה - גילוי רצון וחכמת ה' למטה. לכן מתעלים עלדידי התורה מעבר לעולם, כבני"ישראל במדבר, ונעשים באמצעותה מלכים (כמאמר חז"ל'* ,,רבנן איקרו מלכים") השולטים על הטבע'ל (וכדברי חז"ל:* על הפסוק ,,לאדל גומר עלי").

ענין התפילה הוא בקשת צרכיןל

של המתפלל. הוא חש אמנם שהקדוש ברוךהוא הוא הנותן לו את צרכיו (בדומה לאמור לעיל על ארץ ישראל), אך יחד עם זאת הוא מתעסק בצרכיו שלוי* ומבקש למלא את החסר לו.

אך גם התפילה היא עדיין באופן שאיננו מתעסק ממש בדברים גשמיים (כבני ישראל בשהייתם על אדמתם ,איש תחת גפנו ותחת תאנתו"*, ולא מבין אומות העולם) - הקשר אליהם הוא רק בכך שהוא מבקש מה' את צרכיו שלו.

מעשה המצוות, הנעשות בדברים גשמיים, ועוד יותר מכך העבודה ל,בירור" עניני הרשות, באים כדי לוכך ולהפוך את החשך של גשמיות העולם. שבו יאיר אור הקדושה (במקביל לזמן הגלות, כאשר עם ישראל הוא בין אומות העולם)*.

יא. השפעתם של משה, דוד והבעש"ט על כל *הודי בכל דור

זהו ענין המלכות שמשה, דוד

הערות

  1. 9. משלי ג, ו. אבות פ"ב מי"ב. טושו"ע או"ח סי' רלא.
  2. 0. גיטין ספ"ה.
  3. 1. כידוע (לקו"ת תזריע רד"ה קא מפלגי. סה"מ ה'ש"ת ע' 116) האותות והמופתים שעשו התנאים ואמוראים וכל הצדיקים בכח תורתם (מפני שהתורה היא למעלה מזמן ומקום). וראה דרך אמונה (דלעיל הערה 22): ע"י שה" גלוי לפניהם אור כו' שהשי"ת גנזו בתורה.
  4. 2. ירושלמי נדרים פ"ו סה"ח. ועוד. הובא בשו"ע אדה"ז הל' נדה סקפ"ט סקכ"ג.
  5. 3. רמב"ם ריש הל' תפלה. ועוד.
  6. 6. חג השבועות ב שיחות -
  7. 4. ועד"ז עבודה רוחנית דתפלה - התקשרות ודביקות לה' - היא בדרך מלמטה למעלה, לפי כוחות ומדידות דהאדם המתפלל.
  8. 5. מ"א ה, ה. מיכה ד, ד.
  9. 6. שזהו ג"כ החילוק בין תורה תפלה ומעשה המצות (ובירור עניני רשות) באופן ה,בירור" שלהם (ראה בכ"ז המשך פדה בשלום תרנ"ט (ס"ע קס ואילך), תש"ד פי"ח ואילך): התורה היא בירור מלמעלה למטה, בדרך מנוחה (שלום): תפלה היא מלמטלמ"ע ולכן היא בדרך מלחמה, אבל מכיון שהיא ע"י גילוי אור היא ,,חרב של שלום": עבודה עם דברים גשמיים כו' היא בדרך מלחמה ממש - ,המא אפום חרבא ליכול".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.