28

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

[ובכך מובן כיצד רצו המלאכים לקחת את התורה לאחר"' שכבר נאמר בה ,,צו את בני ישראל", ,דבר אל בני ישראל" וכדומה, כי ההלכה לגבי ברמצרא קובעת, שגם לאחר המכירה מסלקים את הלוקח מן השדה ונותנים אותו לברדהמצר''].

כדי להפריך את טענתם?', מציינים המפרשים"' מספר תירוצים, ומהם:

א) ההלכה לגבי בר"מצרא חלה רק

0) אבל ראה ב"ר פ"א, ד.

1 ואדרבא, עיקר דינא דב"מ הוא על הלוקח שצריך להסתלק, ולא על המוכר (פרש"י ב"מ שם, ב ד"ה עכו"ם. ועוד*), וראה בס' מערכי לב שם, שמטעם זה אמר הקב"ה למשה שהוא יחזיר להם תשובה ולא השיב להם בעצמו, כי טענת המלאכים היתה על משה (הלוקח).

ומה שהמלכים טענו להקב"ה** - י"ל: א) כיון שסו"ס צריך משה להחזירה לשמים א"כ הפוכי מטרתא למה לי - ע"ד כתובות קי, א (משא"כ בדובין לעכו"ם (ב"מ שם, ב)). ב) החיוב שעל הלוקח - מטיל על המוכר האיסור דלפני עוור. (אבל עפ"ז צ"ע - דסו"ס יש על המוכר איסור (אף שאינו איסור דבר מצרא), משא"כ הפוכי מטרתא - טרחא בעלמא).

2) לכאורה אפשר לומר, שתוכן תשובת משה היא שהתורה אינה שייכת בשמים כלל, ובמילא אין בזה מצרא וב"מ - אבל ראה לקמן בפנים ס"ה, שטענת המלאכים היתה (לא על חלק הפשט, כ"א) על חלק הסוד שבתורה.

3) בהתירוצים שהובאו לקמן - ראה בס' שנסמנו בהערה 6.

חג השבועות א שיחות 41

לגבי קרקע, ולא לגבי מטלטלין', והתורה איננה קרקעלי.

ב) הדין של בר"מצרא הוא רק לגבי מכירה ולא לגבי מתנה"', והתורה ניתנה במתנה.

ג) ישראל קרובים אל הקדוש-ברוךהוא, כמו שנאמרי' ,,מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו", יתר על-כן: ישראל הם ,בנים למקום""י, ולגבי קרובים"', ובודאי בנים'?, אין חל הדין של בר-מצרא.

הערות

  1. 1. *) וראה לקו"ש חי"ט ס"ע 55 ואילך.
  2. 2. **) במערכי לב שם כ' דהקב"ה גילה להם שטענתם היא רק כלפי משה. אבל עפ"ז צ"ל שידעו דין דב"מ - לבד כללות ענינו שהוא על הלוקח!
  3. 4. העיטור ח"א אות מ' מכירת קרקעות* - הובא במ"מ הל' שכנים פי"ג ה"ד. הר"י ברצלוני - הובא בטור שם. שו"ע סנ"ג.
  4. 5. להעיר מתניא (פ"ד) ,ומשם נסעה וירדה כו'".
  5. 5. בס' ברית אבות כ', שלתורה דין קרקע יש לה כי היא קיום העולם והעולם נברא על ידה. אבל צ"ע: א) סוף"סוף התורה עצמה היא דבר המטלטל, ומאי נפק"מ שע"י הוא קיום העולם. ב) העולם נברא בשביל התורה ולא להיפך, ח"ו. ג) זה שע"י הוא בריאת וקיום העולם הוא רק בח" אחוריים שבה ולא בחי' פנים (תניא קו"א ד"ה דוד זמירות. ובכ"מ). וראה לקמן הערה 52.
  6. 6. ב"מ שם, רע"ב. רמב"ם שם פי"ג ה"א. טושו"ע שם סנ"ד.
  7. 7. ואתחנן ד, ז.
  8. 8. אבות פ"ג מי"ד. ראה יד, א. שמות ד, כב"כג.
  9. 9. כגירסת הבה"ג (הובא בב"י = בשם הר"ץ לטור חו"מ שם ד"ה ואפילו. ד"ה וכתב עוד) בב"מ שם ד,קרוב ות"ח לית בהו משום דינא דב"מ".
  10. 0. תשובת הרי"ף הובא בשטמ"ק לב"מ שם. ובש"ך חו"מ שם סק"ל: ולזה הדעת נוטה לכאורה וצ"ע.
  11. 11. *) בעיטור שם: אפי' מטלטלין. אבל במ"מ שם: לבר ממטלטלי. וראה שער החדש לעיטור שם אות קסח.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. לקו"ש חי"ח ע' 28
  2. תורת מנחם בס"ד. ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א* לקו"ש חי"ח ע' 28
  3. מאמרים מלוקטים בס"ד. ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א לקו"ש חי"ח ע' 28

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.