11
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
סביר לומר שהמנין קשור בעבודתם, ותמוה: עבודת הלויים מתחילה רק ,מבן שלשים... "*, ואם כך צריך היה גם מנינם להתחיל ,מבן שלשים" - איזה קשר יש ללוי ,מבן חודש" לעבודת בני לוי%?
על כך מוכרח רש"י להוסיף ,נמנה ליקרא שומר משמרת הקודש": גם ,בן חודש ומעלה" קשור לעבודת בני לוי, כי מגיל זה (על אף שאין הוא עובד בפועל) הוא נקרא - ,ליקרא - שומר משמרת הקודש".
ט. בני לו? מביאים שלימות מיד עם ה'וולדם
אך לפי זה אין מובן: ניתן להבין את הצורך למנות את שבט לוי בנפרד, ואף את מניית מבן חודש ומעלה, כיוון שהם ,לגיון של מלך", ושונים מן השבטים האחרים, אך מדוע תהיה בהם המעלה שכבר ,מבן חודש ומעלה" הם יקראו ,שומר" - תואר המורה על פעולה בלשון הווה** - משמרת הקודש"?
על כך אומר רש"י ,,אומר רבי יהודה בן רבי שלום למוד הוא אותו השבט".
והוא מסביר שלא זו בלבד שיוכבד נספרה, אלא היא נכללת במספר של ,שבעים נפש", ויותר מכך, היא השלימה את המנין.
דיוק זה מבהיר גם לבן"החמש שבהדגשת התורה את מספר הנפשות ,לבית יעקב הבאה מצרימה שבעיםי?י יש שלימות. המספר שבעים מורה על שלמות* של כלל העם ההודיל. ויוכבד השלימה מנין זה, כלומר, היא גרמה לשלמות ב,בית יעקב" כולו, בגרמה לכך שמספרם יהא שבעים.
וכיוון ש,למוד הוא אותו השבט" שמיד עם היוולדם הם מסוגלים לגרום לשלמות ,בית יעקב" כולו, לכן אפשר למנותם כבר ,,מבן חודש", ואף לקרוא להם ,,שומר משמרת הקודש" - תפקיד הקשור לעם ישראל כולו, כלשון רש"י דלעיל - ,שיהיו ישראל שוכרין אותן..."
[בכך גם מובן - (א) מדוע מביא רש"י הוכחה מ,,שבעים" ולא מ',שלשים ושלש", (ב) מדוע הוא חוזר ומדגיש ,והיא השלימה את המנין"].
0 שם בעל המאמר
במחשבתו של בן חמש למקרא - לפחות אצל תלמיד ממולח"* - עדיין
הערות
- 4. פרשתנו ד, ג. נשא ד, כג. שם, ל. וגם לימוד הלכות עבודה הוא מבן כ"ה - פרש"י בהעלותך ח, כד.
- 5. ועוד: הרי מנו עוה"פ את הלוים ,מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה" כפרש"י ,מנה מהם את הראויין לעבודת משא" (פרשתנו שם, ב), ,,במה יש שהגיעו לכלל עבודה" (נשא שם, כב).
- 6. משא'כ שם העצם: נח - זה ינחמנו (בראשית ה, כט). ועוד.
- 4. במדבר ג שיחות =
- 7. ויגש שם, כז.
- 8. וראה רש"י האזינו לב, ח. ולהעיר מרש"י בשלח טו, כז.
- 9. ע"ד שהוא בכללות יותר - (ויהיו בני יעקב) שנים עשר (וישלח לה, כב).
- 49. ראה קידושין כט, ב: זריז וממולח (אבל
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.