10

אחת", (ג) שם הוא אומר ,אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר"*, (ד) שם אין רש"י כופל לבסוף ,והיא השלימה את המנין", (ה) שם אין רש"י מציין את שם בעל המאמר" של ,ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל"ב"?!

והפליאה אף מתחזקת: גם בפרשת פינחס, על הפסוק* ,אשר ילדה אותה. ללוי במצרים", אומר רש"י שיוכבד נכללה במנין שבעים הנפש, אך שם הוא אומר בקצרה" - ,בשנכנסו לתוך החומה ילדתה והיא השלימה. מנין שבעים שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע".

מכאן רואים, שאף אילו. חייב היה רש"י להביא את ההוכחה מכך ש,נמנית בשבעים", הוא יכול היה לומר בקיצור כפירושו בפרשת פנחס (הדומה ללשון הגמרא במסכת בבא בתרא'): (א) ,אי אתה מוצא אלא ס"ט" - ולא ,שבעים חסר אחת", (ב) לא לכפול ,ונמנית בשבעים נפש... והיא השלימה את המנין", (ג) לא לציץ את שם בעל המאמריי?

במדבר ג

1 מנין הלוויס ,,מבן חודש" אינו בגלל פדיון הבכורות

ההסבר לכל זה הוא:

כאמור לעיל (בס"ג) מופיע הפסוק כהמשך לנאמר ,ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל... והיו לי הלוים", ורש"י מפרש שם: ,מתוך בני ישראל - שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי .. לפי שהיתה העבודה בבכורות... והלוים... נבחרו תחתיהם". כלומר, לפי רש"י יוצא שהכוונה בפסוק ,לקחתי את הלויים... תחת כל בכור..." אינה לפדיית הבכורות בלויים, = כפי שמסבירים מפרשים אחרים?י, שהרי הציווי על פדיון זה כתוב מאוחר יותר, לאחר מנין הלויים, אלא כאן יש ענין בפני עצמו: הקב"ה בחר בלויים ,,תחת כל בכור" - ,שיהיו ישראל שוכרין אותן לשירות שלי".

לכן אין רש"י יכול להסביר שהסיבה למנין הלויים ,,מבן חודש ומעלה" היא משום שהם פודים את הבכורות ,מבן חודש ומעלה", כי על כך התחדש והצטוו* רק מאוחר יותר.

ח. שומר משמרת הקודש

כיון שמנין הלויים מוזכר בהמשך לפסוקים המדברים על עבודת הלויים,