512

נראית לי בשינוי הנ"ל, ופשוטה היא ביותר. והוא, אשר הרי רבו הדיעות לספור בבי"ת, ובפועל -- הנה החידוש הי' הנהגת מנהגנו לספור בלמ"ד, ומובן שהקפידו על נוסח הספירה עצמה -- לשנותה מתאים לכל הסברות שנאמרו בהחילוק שבין נוסח בעומר להנוסח לעומר אבל לא הקפידו בהשינוי בענינים שאינם מדוייקים כל כך, וכמו בתאריך מכתבים וכיו"ב, והוא ע"ד שבשלשת החלקים הראשונים שבתניא מדויקים מקום נאמר גו' מקום שנאמר כו' (שלדעתי הטעם בזה כמרז"ל כל פסקא וכו'), אבל באגרת הקדש לא דייקו בזה. וכמו שהעירותי בפתח דבר למפתחות לתניא. ומטעם המובן לא רציתי לפרסם טעם זה...

בחילוק אם בבי"ת או בלמ"ד, וע"ד הנ"ל, להעיר גם מאגה"ק סו"ס יג... (ממכתב ב' חמוז, תשט"ו)

במענה על מכתבם מי"ג אייר, אשר נתקבל בהיום הבהיר הוד שבהוד הילולא דרשב"י, דרשב"י פתח את צנור ההשפעה דהענין דועלי תשוקתו בשני הפירושים אשר על ידי פתיחה שלו ביכולת ובכח כל אחד מישראל להגיע לזה (עיין הקדמת קונטרס ל*ג בעומר תש"י קונטרס עח*) וע"פ הידוע בשייכות דרשב"י אחי' השילוני הבעש"ט ורבנו הזקן ה"ז נוגע ביחוד לכאו'"א מאתנו המקושרים לרבנו הזקז ע"י ממלאי מקומו הם נשיאי חב"ד לדורותיהם עד ועד בכלל דכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע,

בו כותבים ע"ד השקו"ט שהיתה אצלם בהנוגע להנהלת צעאגו"ח וכו'. . . אשר הנהלה הקודמת אמרה שקשה עלי' העבודה כו'.

ומובן אשר ע"פ הנ"ל בהענין דל"ג בעומר שענינו נמשך על כל השנה כולה וע"פ הודעת הבעש"ט בשם משיח צדקנו אשר ביאתו תלוי' לכשיפוצו מעינותיו חוצה. הנה פליאה גדולה אשר אותם שזכו לעמוד בהנהלת עבודה כזו יאמרו שקשה עליהם העבודה וכו' בה בשעה שזהו תכלית כל סדר ההשתלשלות ובריאת העולם הזה בפרט כמבואר בתניא פרק לו. מובן שהחוב והזכות של כל אחד מהחברים לסייע לההנהלה בעבודתה ככל אפשריותם, אבל להשתמט מזכות גדול כזה מלהשתדל בזה בתוספת אומץ, לכאורה הוא נגד השכל. מובן שאין פירוש מכתבי זה להתערב בהנ"ל ואפילו לא בדרך הצעה. כי הרי כל עבודה כדי שתהי' כדבעי ובהידור צריכה להעשות בלב שמח ולא בדרך קבלת עול בלבד, אלא לעורר על פנימית עבודתם כמו שהנני רואה אותה שצריכה להיות ועל היחס שצריכה לעורר עבודה כזה, והשי"ת יברך ויצליח את כל חברי ההנהלה בעבר ובעתיד להוסיף אומץ