483
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המאירי למקואות*. פ'א מ"א ע"ד הערה ג', ו', יגעתי הרבה וצע"ג.
לולא דמסתפינא נלפענ"ד ברור לומר (ובפרט שכנראה רק בכת'י אחד של המאירי השתמשו), דלעיל מזה, אחרי הפסקא ,ואין בזה חלוק בין שאובין לשאינן שאובין אחר שאינן בכלל מקוה", נשמטו אי איזה תיבות. ותוכנן ,דיש מחלקין דשאינן שאובין אמק"ט כמו מקוה" ובין מקוה למקוה נתחלף למעתיק.
ועפ"ז יתיישב: א) למה הושמטה בהמאירי כאן דעת הר"ש, והראב"ד (שמחולקין עם הרמב"ם בפי' כל ד' המשניות), אף שרגיל בהם במסי זו בכ"מ. ב) הצע"ג. ג) מובן הסגנון: ,וזהו שנתבאר בתוספתא" (שהעיר ע"ז כת"ר בהערה ג'). וע"ד השמטה הנ"ל - צ"ל גם בע"ו הערה ב'.
שם בהערה ה', גם בפיה"מ ,ביד הטמא". וכנראה שהוא ע"ד הביטוי ,על ידי
שם ע"ה הערה א'. ,הראב"ד", כנראה צ"ל ,הרמב"ם".
בסופו עמוד קט"ז. שלשים זקנים. פתח בל"ב זקנים, ובר"ש ותוספתא שבש"ס ווילנא גם בסיומה ל"ב זקנים. ואת"ל שאין כאן טה"ד, יל"פ דבדבריו לא מנה ר"ט את עצמו מפני ענוותנותו, וכן לא את ריה"ג, כיון דמפרש זה בסגנון הכתוב, שהזקנים פעלו אשר לא היה מציל את האיל מידיו של ריה"ג -- כמה שינויים בגירסת הספרי חוקת. ובשניהם צ"ע הגירסא שקרא ר"ט לרע"ק וריה"ג -- בתוספות 0 רי
הערות
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ו'תשסא לקו"ש חי"ז ע' 483
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.