482

מענין זה לע"ע, היינו לא רק מהענין בעצמו אלא גם מהתבוננות בגודל החטא ובנחיצות התיקון. ויסיח דעתו מכ"ז לגמרי. ויתקע דעתו בחוזק בלימוד ובתפלה. מובן שכל הנ"ל צ"ל בשמחה (אף שמבואר בספרים באופן אחר, הנה דרך זה יניח כעבור איזה שנים, ועתה יסיח דעתו מכל הענין ויתחזק לעבוד ה' מתוך שמחה דוקא).

בטח זהיר הוא שיהי' הגוף בריא. ושתי שעות או שעה וחצי קודם השינה לא יאכל ולא ישתה בל"נ. מובן אשר הכוונה לאכו"ש גדולה. אבל אינו נוגע לאכילה ושתי' קלה ביותר.

בודאי ימשיך עוד בלימודים איזה שנים.

במענה למכתבו מיום י"ג אד"ר אודות ענין הידוע,

ידועה עצה היעוצה -- היסח הדעת. ואין הכוונה למלחמה עם המחשבה לא טובה אלא להסיח דעת ממנה. ובכדי להקל את זה -- יעסיק את כח המחשבה בענין אחר שאין לו שייכות כלל לתוכן המחשבה לא טובה. ומה טוב להעסיקו באותיות של

תורה ותפלה. ואם מעט אור דוחה הרבה חושך, עאכו"כ הרבה אור. (ממכתב כו אדיר תשל"ח)

. . ובהנוגע לתיקון חטא הידוע, הנה צריך להרבות באותיות התורה ובאותיות התפלה, ושיהיו חקוקים בזכרונו איזה פרקים משניות ואיזה פרקים תניא, ומזמן לזמן יחזור אותם בעל פה, בדבור או עכ"פ במחשבה. וצריך לשמור על בריאות הגוף ולהסיח דעתו מהנ"ל, אפילו מתיקונו, עד לאחר הנשואין בשעה טובה ומוצלחת...

(ממכתב י"ח אדר ב' תשי"ד)