476

. . . ועוד אחת -- שצריכה המקוה להעשות בהתאם להוראות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע כיון שהוא הפוסק שלנו. וכידוע ג"כ בדין, אשר באתרא דרב צריך להתנהג דוקא כרב, אף כי באתרא דשמואל כו', ואין בזה ענין דלא תתגודדו מכמה טעמים וכו'. וכותב הנני זה כדי שיעיינו בזה כיון שבטח ישתדלו אצלם לעשות דוקא ע"פ הוראות אחרות. מובן שאין עליהם להכנס במלחמה, אלא להסביר, שזהו היפך הדין להכריח את מי שהוא שלא לקיים כדברי ופסק רבו, ובפרט בענינים כאלו, שמקואות אלו ואלו כשרים הם ע"פ דין לכל הדיעות, אלא שיש ומהדרין לצאת ידי דעת פוסקים אלו בוויתורם על דעת פוסקים אחרים, ויש שעושים להיפך...

(ממכתב י"ז טבת תשי"ג)

במכתבו האחרון כותב למזכירות, שהכשר המקוה במקומם הוא ע"י בור (לשון יחיד) דמי גשמים. ובודאי ידוע לו, אשר בשנים האחרונות נתפשט המנהג לעשות שני בורות -- נוסף על המקום שבו טובלים. וכבר ידוע שבמקוה משתדלים לצאת רובא דרובא של כל הדיעות בזה. וה"ה גם מענינא דחנוכה הבע"ל, וכמבואר דעת כמה מהאחרונים שבאמת יכלו להדליק המנורה גם בשאר השמנים שבהיכל, כיון שטומאה דחוי" בצבור. אלא שרצה הקב"ה להראות חיבתן של ישראל שתתקים המצוה מן המובחר (וי"ל שלכן דוקא במצות חנוכה ישנו הענין דמהדרין מן המהדרין) וה"ה בטהרה בכללותה שיש להדר בזה כנ"ל. ומזה מובן ג'כ בהרמז דטו"ט (רמב"ם סוף הל' מקואות) שזהו בדוגמא לדיעות נפסדות ודיעות ישרות, שגם בזה יש להדר עד כדי להיות מהדרין מן המהדרין, היינו לימוד נגלה דתורה לימוד רזין דאורייתא ולימוד רזא דרזין דאורייתא. ומבואר בכ"מ בדא"ח, שכיון שהתורה היא שעבוד הבעל זה הקב"ה לאשתו זוהי כנסת ישראל -- יש בזה שלשת הענינים: שארה, נגלה דתורה. כסותה, נסתר דתורה, שזהו בחי' לבוש כיון שאינו נכנס ונתפס כל צרכו, ואדרבה המושכל מקיף את השכל. ועונתה רזא דרזין, וכמבואר בלשון

רז"ל אין דורשין כו' אלא ביחיד, ואכמ"ל. (ממכתב ח"י כסלו תשט"

... בענין המקואות -- בכלל טובה הצעתו, אלא שבמקום ש(מסיבה) מציע לעשות בור המכשיר מן הצד -- פשט לאחרונה לעשות ב' בורות מכשירים (מב'

צדדים) א' -- ע"י זריעה, ב' -- ע"י השקה. ונכון במאד. וק"ל. (ממכתב ר"ח טיון תשכ"ב)