466

שיחה ח

ימי הספירה

... ספק לו אם ספר ספה"ע -- ראה שו"ע או"ח סתפ"ט ס"ח. והועתק גם בשו"ע לאדה"ז שם. ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' ח'ג סקכ"ז למה לא נאמר דודאי דלא ספר באם עדיין לא עברו ל' יום כו'. כן באחרונים (הובא בארחות חיים -- החדש - סתפ"ט שם ובשד"ח אספ"ד מע' ברכות ס"א ס"ק יט) הצ"ע בזה להסוברים (ורבים הם) דספק ספיקא בברכות -- ג"כ להקל. ואף שיש לפלפל בדבריהם -- לא מפני

הפלפול נסור מפס"ד ברור בשו"ע. (ממכתב כ"ז ניסן תשי"ט)

.. . במ"ש שמתפללים מעריב בעוד היום גדול --- כמה טעמים להיתר נמצאים בספרי הפוסקים. ובפרט בטח אומר אח"כ ק"ש בזמנה וכן ספירה. אלא שבהנוגע לספירה, בטח יעלה בידו לספור רק לאחר צאת הכוכבים, שהוי הספירה הוא בחשאי. ועוד יש תקוה שאולי עוד כמה מבני המושב יעשו כמוהו עי"ז.

ובתור מאמר המוסגר והערה בהענין, באם כנ"ל הספירה דיום שלאחר זה יספרו ג"כ בעוד היום גדול יש לסדר שיספרו למחרת עוה"פ, כמובן בלא ברכה, בעת תפלת השחר. והרי בלא"ה יש כאלה הסופרים בלילה וכן ביום אותה הספירה...

... נזדמנה לידי שנה זו שאלת אחד שעבר קו התאריך באמצע ימי הספירה ובמילא נתוסף לו יום במספרו, ונסתפק בהנוגע למנין ולברכה -- במשך ימות הספירה לאחרי עברו קו התאריך*.

ועוררתי אותו שנוגעת עוד יותר השאלה -- בהנוגע לחג שבועות שלו. ולפע"יד נראה בהנוגע למנינו ולברכה, שאף שאין ספק שצריך להמשיך דוקא בספירתו שלו, שהרי מופרך לכפול ספירה אחת פעמיים, ויכול ג"כ לברך, הנה מהיות טוב אל וכו' -- וישמע הברכה מאחד שבכאן ויכוין לצאת בה [שהרי הברכה היא על עצם המצוה, ולא על מספר היום, שלכן אין סתירה במה שלהמברך הוא יום שלשים ולהשומע ל"א יום]. ובהנוגע לחה"ש, הרי כיון שאינו תלוי בימי החדש ואינו תלוי